כאשר אריה דרעי הודיע באופן רשמי על חזרתו לזירה הפוליטית הוא דיבר על כך שהשנאה מאחוריו ושכעת הוא מגיע לעשייה הציבורית מאהבה. אז אמר. לפני כשבועיים הוא צוטט אף כאומר שמפלגת הליכוד-ביתנו היא "מפלגה של רוסים ולבנים" אך מיהר להתנצל בטענה כי מדובר במשפט שנכתב בדף מסרים אשר אינו מבטא את עמדתו. יהיה מעניין לראות אותו מנסה להסביר כעת את התשדיר החדש מבית מדרשה של מפלגתו.
התשדיר שנחשף היום בעמוד הרשמי של ש"ס משקף בראש ובראשונה את הלחץ בו נתונה הנהגת ש"ס עקב המצב הבעייתי בסקרים. כולם ציפו שחזרתו של דרעי, אשר על כושר הארגון וההבנה הפוליטית שלו, אין כל עוררין, תזניק את מפלגתו למעלה אך מזה מספר שבועות המספר 11 שב ומככב בטור המנדטים שלה.
עיקר הקמפיין של ש"ס יוקדש לניסיון לחלק את הציבור הישראלי לשניים – אלו שיש להם – מול אלו שאין להם – נוסחת קמפיין המהווה פועל יוצא של ניסיון לרכב על גל המחאה החברתית. ואף על פי כן, במקביל לניסיון הלגיטימי להרחיב את קהלי היעד – מבקשים קברניטי הקמפיין של ש"ס להזכיר לציבור הבוחרים הנאמן שלהם כי אין חדש תחת השמש וכי גם היום – ואולי יותר מבעבר אפילו – הנשק הפוליטי היעיל ביותר הוא נשק ההפחדה, השנאה והתיעוב.
ליברמן לא שוכח כל כך מהר
חצי הקמפיין ברורים ומופנים שימו לב, אך ורק אל החלק "הביתי" של הליכוד-ביתנו, אשר מואשם באספקת תעודות גיור לנשים לא יהודיות אשר רוצות להינשא כדת וכדין. לשם כך, "ביתנו" אפילו סיפקו פקס לזוג הצעיר. נדיב הליברמן הזה – שאפו. אחרי הכל, הטרויקה של ש"ס לא רוצה להתעסק עם בנימין נתניהו – אחרת הוא בסוף באמת ייתן להם רק את תיק התיירות.
ואם נשים לרגע את הציניות המתבקשת בצד, הרי שלגופו של עניין ניתן לומר כי מסלול הגיור שעוברות מאות נשים בשנה במדינת ישראל, הוא מסלול קשה ומפרך מאין כמוהו אשר בסופו לא תמיד מחכה להן תשובה חיובית המעידה על השלמתו של התהליך בהצלחה. דווקא הבוחרים שחייהם סובבים סביב עולם ההלכה אמורים לדעת את זה. אך ציפיות לחוד – ומציאות לחוד.
אשר על כן, הניסיון להמעיט בערכו של התהליך, ולהעביר מסר מוטעה ומעוות לפיו השגתה של תעודת גיור שקולה לדבר של מה בכך, מעידה קודם כל ולפני הכל על האופן בו חושבים הקמפיינרים של ש"ס על קהל היעד שלהם שנתפס על ידם כטיפש ופרימיטיבי. מנגנון ההפחדה עובד כאן שעות נוספות. מבחינה פוליטית – קל מאוד למצוא מפלט בפחדים הכמוסים ביותר. האמת היא שלא רק ש"ס חושבת ככה על בוחריה.
ביום שאחרי הבחירות יתדפקו ישי, דרעי ואטיאס על דלתו של נתניהו ויבקשו לחבור אליו. אביגדור ליברמן אמנם לא יספיק לחזור עד אז למשרד החוץ – אך הוא יהיה שם – לצדו של נתניהו. למען הסר ספק, לאביגדור ליברמן יש זכרון ארוך. אם לא מחר – הנקמה עוד תבוא מחרתיים.