אחרי 46 שנה, אפשר לשים בצד את הנוסטלגיה שלובשת כל פעם מחדש מימד טקסי מוחצן למדי ולהציב על מפת סדרי העדיפויות של ירושלים חיים ותכנים חדשים. הגיע הזמן להפוך אותה למרכז של יצירה, למשוך אליה צעירים שירצו לחיות בה, להקים בה את ביתם; הגיע הזמן להפיל את החומות בין אלפי הסטודנטים שסגורים בקמפוסים מסוגרים ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי מהעיר; לפתח דיאלוג בינם לבין היוצרים והאמנים שחיים לבין תושבי השכונות, לבין החרדים, לבין הערבים שחיים בה ובסביבותיה.
כל כך מגוונת אוכלוסייתה של ירושלים. למה שלא תתערבב, תפרה, תיצור, תפריח; במקום להסתגר, להתגונן, להתנכל. יש לירושלים הזדמנויות שאין לאף עיר אחרת בעולם. טדי קולק היטיב לזהות אותם, כבר לפני חמישים שנה.
מרכזי ההייטק הראשונים בירושלים הוקמו בתקופתו של קולק ומוקמו בהר חוצבים והגן הטכנולוגי במלחה. היה לי הכבוד להיות חלק מהמפעל החשוב הזה. זה היה הצעד הראשון. אבל זה היה טוב לעת ההיא. השלב הבא היה חייב להכניס את הטכנולוגיה והתעסוקה למרכזי הערים. זה מה שהניע אותי להקים לפני שני עשורים את רובע המדיה של JVP , בבית המדפיס המנדטורי, שמהווה היום מרכז של יזמות עסקית לצד יזמות חברתית ותרבותית ודווקא במרכז העיר.
סיר הלחץ הירושלמי עוד יתפוצץ לנו מול העיניים
ירושלים גם צריכה ויכולה להפוך לעיר הקמפוסים של ישראל. המשמעות של העברת האקדמיה לאומנות בצלאל למגרש הרוסים פשוטה: 2700 סטודנטים צעירים, תאבי חיים שמתגוררים, יוצרים ומבלים במרכז העיר, יהפכו את ירושלים לעיר שצעירים מכל העולם נוהרים אליה. תדמיינו : בצלאל במוקד וסביבו נבנה מתחם אומנותי שיכיל את בית הספר לצילום מוסררה ומכללת הדסה. מגרש הרוסים הופך מבית מעצר למוקד שמתפוצץ מיצירה.
רבים מהחילונים רואים בחרדים יריב מר שנאבק עימם על ההגמוניה בעיר. ההסתה כלפי הציבור החרדי שזורה שר האוצר מכל עבר ראויה לגינוי. במקום להיאבק תקשיבו לקולות שעולים מהאוכלוסייה החרדית. אלפי נשים חרדיות ומאות גברים חרדים הצטרפו בשנים האחרונות למגזר ההייטק בישראל. רבים בקהילה החרדית הם כיום צרכני תרבות, ספורט ותקשורת. אם נדע להושיט להם יד, לשלב אותם, נבין שיש להם מה לתרום, עוצמתה הכלכלית של ירושלים תקפוץ מדרגה באופן דרמטי.
לחבר את הפאזל
יש פוטנציאל עצום גם לאוכלוסיה הערבית. אנחנו מסתכלים עליהם ורואים צרות. הגיע הזמן לחזור לחזונו של טדי קולק, ולהתמקד ביתרונות היחסיים של ירושלים. הגיע הזמן להיזכר שהיהודים, הערבים והקהילה הבינלאומית שמרכיבים את ירושלים יכולים וצריכים לקדם יחד מקום תוסס ורב-גוני, שלא יכול להיות בשום עיר אחרת. הגיע הזמן להפוך את הניגודים לכוח במקום לנטל ולהתייחס לאוכלוסייה הערבית בעיר כאל גשר שמחבר את ישראל למזרח התיכון ולפעילויות כלכליות ותרבותיות שמתרחשות באזור.
כוחה של ירושלים הוא בשילוב שבין חומר לרוח, בין הנכסים הגשמיים לנכסים הרוחניים, בין מורשת היסטורית מרתקת, לבין הווה יצירתי ותוסס. המרכיבים כבר כאן. נותר רק לקרב ביניהם כדי להפוך את ירושלים לעיר יצירתית וקוסמופוליטית. כוחה של ירושלים הוא בשילוב שבין חומר לרוח, בין הנכסים הגשמיים לנכסים הרוחניים, בין מורשת היסטורית מרתקת, לבין הווה יצירתי ותוסס. המרכיבים כבר כאן. נותר רק לקרב ביניהם כדי להפוך את ירושלים לעיר יצירתית וקוסמופוליטית.
זוהי חובתה של הממשלה לתמוך בתכנית לאומית לבניית דירות לשכבות החלשות, לפיתוח שכונות ולקידום החינוך ככלי להקטנת הפערים בישראל. זוהי חובתה לקרוא למודלים של שיתוף פעולה עסקי, תיירותי ותרבותי עם החלק הערבי של העיר, ללא קשר לשאלת הגבול, ולהכיר באוכלוסייה הערבית בירושלים כהזדמנות לא ממומשת להושיט יד לשווקים שנמצאים סביבנו. הגיע הזמן להסתכל על התכנים המדהימים של תושבי העיר, לקדם בברכה את מי שגר פה ומי שרוצה לבוא לחיות ולעבוד פה, ולפעול ברמה הלאומית לטובת אותם דברים שיכולים להפוך את ירושלים לעיר המרתקת במזרח התיכון. אם תל אביב היא העיר התוססת של ישראל, ירושלים יכולה להפוך לעיר התוססת של המזרח התיכון כולו תוך 10 שנים.
חבר הכנסת אראל מרגלית משמש כיו"ר השדולה למען ירושלים בכנסת, מהדמויות הבולטות והמשפיעות על ירושלים, ומייסד רובע המדיה של JVP, מרכז עסקי, תרבותי וחברתי ייחודי בעיר