בעוד שבוע, עם סגירת הקלפיות, ייפתח המרוץ להרכבת הממשלה ה-36. סקרי המנדטים משרטטים תמונה סבוכה ללא קואליציה מובהקת בגוש נתניהו או מקרב מתנגדיו, אבל לציבור מותר לחלום על סיום סאגת הבחירות. ואם כבר לחלום – למה לא לחלום על הממשלה הטובה ביותר שאפשר לבקש?
סקר שערך mako באמצעות מכון דיאלוג ביקש לגלות מיהם האנשים אותם הציבור הישראלי היה מבקש לראות ממלאים תפקידי מפתח בממשלה הבאה. לנשאלים הוצגה רשימת שמות שהורכבה ממועמדים ריאליים מקרב הרשימות המתמודדות לכנסת לצד מועמדים חיצוניים. מתוך התשובות הרכבנו את הממשלה המועדפת על הישראלים – וגם את הממשלה המועדפת על מצביעי ימין, מצביעי מרכז ומצביעי שמאל (על פי הזדהותם).
אפשר להניח שהממשלה הבאה, אם תוקם, לא תהיה בדיוק בצלמן של ממשלות אלו – אבל אפשר גם לקוות שמי שירכיב את אותה ממשלה יסב את תשומת ליבו לתחושות הציבור. כך נראית, אם כן, ממשלת החלומות של הישראלים.
ראשות הממשלה
בשאלה על ראשות הממשלה נהנה בנימין נתניהו - בסקר כמו במציאות - מהפיצול במחנה היריב: בעוד שנתניהו הוא המועמד היחיד של הגוש בראשותו, מולו מתמודדים שלושה הנוגסים זה בזה. כך נותר נתניהו מעל כולם עם 36% תמיכה מקרב הנשאלים, כשאחריו נאבקים על הקולות יאיר לפיד (12%), גדעון סער ונפתלי בנט (10%).
בקרב מצביעי ימין זוכה נתניהו לרוב מוחץ (67%), והרחק מאחוריו בנט (13%) המועדף על פני סער (6%). עם זאת, מצביעים המגדירים עצמם מרכז-ימין מעדיפים בפער קטן את סער על בנט – ובין מצביעי מרכז הפער גדול יותר. לפיד, שמקפיד להציג את עצמו כמנהיג מפלגת המרכז, אכן מוביל בקרב מצביעי הגוש - אך בפער של אחוז בלבד על נתניהו (17% לעומת 16%). לפיד הוא המועמד המועדף בקרב מצביעי שמאל-מרכז (33%) ומצביעי שמאל (27%), אם כי שם הוא נהנה מיתרון קטן בלבד על פני מרב מיכאלי (24%, 4% בכלל המדגם). גם ציפי לבני (17%, 4% בכללי) ואהוד ברק (14%, 3% בכללי) זוכים לאהדה בשמאל.
בני גנץ – ראש הממשלה החלופי ומי שתיאורטית עוד עשוי למלא את התפקיד בסוף השנה – זוכה לתמיכה זעומה של 2% בלבד בין כלל הנשאלים, וללא תומך אחד בין מצביעי השמאל.
משרד הביטחון
נפתלי בנט הספיק לכהן רק כחצי שנה במשרד הביטחון, אבל נראה שהספיק להותיר רושם חיובי על הבוחרים: 25% מהנשאלים מעדיפים אותו כשר ביטחון – יותר מפי שניים מהרמטכ"לים לשעבר גבי אשכנזי, בני גנץ (12% כל אחד) וגדי איזנקוט (11%), ופי ארבעה מהביטחוניסט הבולט בימין, השר והאלוף במיל. יואב גלנט (6%). בימין זוכה בנט ל-40% וגלנט ל-12%, כשמצביעי ליכוד מעניקים לו 42% על פני 13% לנציג מפלגתם (כל הנתונים על מצביעי המפלגות מתייחסים להצבעתם בבחירות 2020).
שר הביטחון המועדף על השמאל, ובפער גדול, הוא הגנרל של מרצ, סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן (32%), שמביס את שר הביטחון המכהן גנץ (14%) ואת מפקד סיירת מטכ"ל עמר בר לב מהעבודה (10%). מועמדותה ההיפותטית של אורנה ברביבאי – האלופה הראשונה והיחידה בצה"ל ומס' 2 ברשימת יש עתיד – לא זוכה לתמיכה גבוהה בשמאל (10%) ובכלל (3%). גם שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן זוכה רק ל-3% תמיכה. למרבה ההפתעה, אפילו מצביעי ישראל ביתנו מעדיפים את בנט (20% לעומת 16%).
במרכז ניטש קרב צמוד בין אשכנזי (20%), גנץ (19%) ובנט (18%). איזנקוט זוכה לתמיכה נאה הן בקרב מצביעי שמאל-מרכז (27%, המועמד המוביל) והן בקרב מצביעי ימין-מרכז (16%, שני לבנט). זו תזכורת לכך שלמעשה איש לא מכיר את עמדותיו של מי שהוזכר כמתמודד פוטנציאלי ומשמעותי לכנסת הבאה ואפילו לראשות הממשלה.
נתניהו הצהיר שבן גביר לא יכהן כשר, אך 12% ממצביעי הליכוד היו רוצים לראות אותו מכהן כשר המשפטים - רק אחוז פחות מאלו שתומכים באמיר אוחנה
משרד החוץ
במרוץ למשרד החוץ היוקרתי מתמודדים כמעט ראש בראש סער (15%), בנט (14%) ולפיד (13%), ולצידם שרת החוץ לשעבר ציפי לבני (13%). לבני מועדפת בפער גדול על פני לפיד בין בוחרי שמאל (41% לעומת 21%), ובפער קטן בשמאל-מרכז (30% לעומת 26%). בימין נרשם תיקו בין סער ובנט (17%), ובמרכז – בין סער ולפיד (17%).
שר החוץ לשעבר, ישראל כ"ץ, זוכה ל-6% תמיכה בלבד ול-13% בין מצביעי ימין (שלישי אחרי סער ובנט). גם מצביעי ליכוד מעדיפים את סער ובנט על פניו. מצבו של שר חוץ בדימוס אחר, אביגדור ליברמן, גרוע אף יותר – רק 3% תמיכה. גם מירי רגב, מי שהיתה אמורה להיות שרת החוץ במסגרת הרוטציה, רושמת 3% בלבד – גם בכלל המדגם וגם בין מצביעי הימין. מבין מצביעי הליכוד, רק 5% היו רוצים לראות אותה בתפקיד זה. גם הם מעדיפים את סער.
משרד האוצר
פרופ' ירון זליכה טען בראיון שהעניק ל-mako בינואר כי הוא שר האוצר המועדף על הציבור. "30 אחוזים מהציבור רוצים לראות אותי שר האוצר הבא", אמר אז זליכה, בהתבסס על סקר פנימי שערך. סקר ממשלת החלומות מראה כי הוא כנראה לא טועה: 27% מהנשאלים השיבו כי זליכה הוא המועמד המועדף עליהם לתפקיד. למעשה זליכה מנצח את מתחריו כמעט בכל חלוקה: בשמאל (38%), בשמאל-מרכז (47%), במרכז (28%) ובימין-מרכז (27%). רק בימין מצליח ניר ברקת מהליכוד להשיב מלחמה (23% לברקת), כשזליכה הוא המועמד השני בדירוג (15%).
ברקת – שנתניהו הבטיח בפברואר כי הוא מייעד אותו למשרד האוצר, אך לבסוף מינה לתפקיד את ישראל כ"ץ – זוכה ל-15% תמיכה בין כלל הנשאלים. למקום השלישי הגיע מועמד חיצוני: סטנלי פישר (13%), שכנראה עדיין זוכה להערכה בציבור על תפקודו כנגיד בנק ישראל בתקופת המשבר הכלכלי הקודם שפקד את המדינה. פישר, שנחשב לכלכלן בעל תפיסות ימניות (ומונה לתפקיד על ידי שר האוצר בנימין נתניהו), זוכה לתמיכה גבוהה דווקא בשמאל – 17%.
שר האוצר לשעבר משה כחלון זוכה ל-7% מקולות הנשאלים. נפתלי בנט, שנחשב למועמד לתפקיד בממשלה שתוקם לאחר הבחירות, זוכה ל-4%. נתון זהה רושמים יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושר האוצר לשעבר יאיר לפיד. לפיד מקבל 4% גם בין בוחרי כחול לבן ב-2020 - יותר מפי עשרה פחות מזליכה. אביגדור ליברמן אמר בראיונות שהוא מעוניין בתיק, אך הציבור לא מגלה את אותו עניין (1% בלבד, רק 8% ממצביעי ישראל ביתנו). גם משה פייגלין, שחשק פעם בתפקיד, זוכה לאחוז בודד. פרופ' מנואל טרכטנברג, מועמדו של גדעון סער, זוכה ל-2%.
ומה באשר לשר האוצר המכהן? ישראל כ"ץ טען בשבוע שעבר בראיון ל-103FM שהוא יישאר בתפקיד, אך הציבור היה מעדיף לראות אותו אורז את חפציו: כ"ץ זוכה רק ל-4% מקולות הנשאלים, רק ל-7% בין מצביעי הימין ורק ל-9% בין מצביעי הליכוד. נתניהו העדיף את כ"ץ, אך הליכודניקים מעדיפים (פי 2.5) את ברקת – וגם את זליכה.
משרד הפנים
אריה דרעי מכהן בתפקיד שר הפנים מאז 2016, ונראה שהציבור לא מאס בו: 14% מהנשאלים העדיפו אותו בתפקיד על פני המועמדים האחרים. דרעי מוביל אף יותר בימין (26%) וזוכה לתמיכה גדולה בקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה, כמובן.
ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים לשעבר, מזנב בדרעי וזוכה ל-12% מקולות כלל הנשאלים. ברקת מועדף על פני דרעי בקרב נשים. גדעון סער, שר הפנים לשעבר, זוכה ל-10%. המועמדת המובילה בשמאל היא מרב מיכאלי (25%), קצת לפני ניצן הורוביץ (24%) וראש עיריית תל אביב והמתמודד לרגע רון חולדאי (21%). מיכאלי היא גם המועמדת המועדפת על מצביעי מרכז. שמות אחרים שהועלו, בהם ראשי ערים מכהנים ופופולריים כמו כרמל שאמה הכהן (ר"ג) ומרים פיירברג (נתניה), זוכים לתמיכה נמוכה למדי, וכך גם מאיר כהן מיש עתיד, ראש עיריית דימונה לשעבר.
משרד הבריאות
אפקט הקורונה: הציבור הישראלי, כך עולה מהסקר, קץ בפוליטיקאים במשרד הבריאות ומעדיף באופן מובהק את אנשי המקצוע. שלושה מקצוענים כאלו נאבקים ראש בראש על הבכורה: מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב (17% מכלל הנשאלים); פרויקטור הקורונה לשעבר ומנהל ביה"ח איכילוב פרופ' רוני גמזו (15%); ומנהל איכילוב לשעבר ופרשן חדשות 12 פרופ' גבי ברבש (14%).
בר סימן טוב מסתמן כמועמד המועדף על מצביעי הימין (26%) והמרכז (22%). גמזו מוביל בבטחה בשמאל (21%), אך הוא גם המועדף על מצביעי מרכז-ימין (18%), בשעה שמצביעי מרכז-שמאל רוצים את ברבש (18%). בר סימן טוב זוכה לתמיכה גבוהה במיוחד בקרב מצביעי הליכוד (21%) ולתמיכה נמוכה מאוד בין מצביעי העבודה-גשר-מרצ (3%). אלה מעדיפים את גמזו (29%), וכמוהם גם מצביעי כחול לבן (23%) וישראל ביתנו (20%). ככלל, צעירים עד גיל 34 מעדיפים את בר סימן טוב, ומבוגרים מעל גיל 55 - את גמזו.
ברבש - ששמו הוזכר בהקשר של מפלגת ימינה - אכן זוכה להערכה הגבוהה ביותר בין מצביעיה (22%). ביהדות התורה מעדיפים, כמובן, את יעקב ליצמן (45%), וכך גם בש"ס (37%), אך בכלל המדגם זוכה שר הבריאות לשעבר ל-7% בלבד. בר סימן טוב, שעבד תחת ליצמן, זוכה רק ל-3% מקולות מצביעי יהדות התורה.
יולי אדלשטיין ויפעת שאשא ביטון הם הפוליטיקאים הראשונים שמופיעים ברשימה, עם 10%. בין מצביעי הליכוד אדלשטיין צמוד לבר סימן טוב (20% ו-21% בהתאמה). שאשא ביטון שנייה בשמאל רק לגמזו (17% ו-21% בהתאמה). בנט, עד זה לא מכבר כקפטן קורונה, זוכה רק ל-4% תמיכה. גם ד"ר אחמד טיבי זוכה ל-4% בכלל המדגם, עם 14% בקרב מצביעי שמאל. פרופ' ליאוניד אילדמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית לשעבר ומועמדו של ליברמן לתפקיד, זוכה רק ל-2% מהקולות (4% בלבד בין מצביעי ישראל ביתנו). יורם לס, האופוזיציונר הגדול של בהלת הקורונה, רושם נתון זהה.
שר החינוך יואב גלנט העניק לעצמו ציון 90 על תפקודו בשנה החולפת, אך הנשאלים רושמים "נכשל": רק 5% היו רוצים לראות אותו ממשיך בתפקידו, ורק 10% ממצביעי הליכוד
משרד המשפטים
רבים בימין לוטשים עיניים למשרד המשפטים על מנת לבצע שם מהפכה, אך איילת שקד מביסה את כולם בסקר. שרת המשפטים לשעבר זוכה ל-24% מהקולות, הרחק מעל כל מתחריה. 32% מקולות הימין והימין-מרכז ניתנים לשקד. גם מצביעי ליכוד מעדיפים אותה (32%) על פני שר המשפטים לשעבר אמיר אוחנה (13%) ומבקר המערכת החריף יריב לוין (9%). שקד מובילה גם בין מצביעי ש"ס, יהדות התורה וימינה, כמובן, ורושמת עוד שני נתונים מרשימים: שנייה בין מצביעי כחול לבן ב-2020 (15%, רק אבי ניסנקורן מקדים אותה עם 18%) וראשונה בין מצביעי ישראל ביתנו (40%).
ניסנקורן, שר המשפטים לשעבר שפרש מהמרוץ לכנסת, הוא המועמד השני ברשימה, בפער ניכר (9%), אך מביס את שקד כצפוי בקרב מצביעי שמאל (31%) ושמאל-מרכז (28%). מרב מיכאלי, שמבקשת לעצמה את תיק המשפטים בממשלה עתידית, זוכה רק למחצית מניסנקורן בשמאל (17%) ול-7% בין כלל הנשאלים. 7% ניתנים גם לאוחנה, לשר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, לגדעון סער - ולאיתמר בן גביר. בימין בן גביר שני לשקד (17%), ובין מצביעי הליכוד הוא צמוד לאוחנה (12% לבן גביר, 13% לאוחנה) ומקדים את לוין. נתניהו הצהיר בראיון לחדשות 12 שבן גביר לא יכהן כשר, אבל נדמה שהליכודניקים דווקא היו שמחים לראות אותו תופס מקום מרכזי ליד שולחן הממשלה.
ראש מפלגתו של בן גביר, בצלאל סמוטריץ', המעוניין אף הוא בתיק, זוכה רק ל-3%, וכמוהו יאיר לפיד. זאב אלקין - אף הוא ממבקריה הבולטים של מערכת המשפט - זוכה לאחוז בודד.
המשרד לביטחון פנים
שלושה חולקים את המקום הראשון עם ציון כמעט זהה (11% עם הפרשים זניחים): השר המכהן אמיר אוחנה, בני גנץ וראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין (שעדיין לא קפץ לזירה הפוליטית ואולי הנתונים הללו ישנו את דעתו). דיסקין הוא המועמד המוביל בשמאל (17%) ובשמאל-מרכז (19%), ורושם נתון יפה גם בימין-מרכז (14%). גנץ מוביל במרכז (18%) וגם בקרב נשים. בימין מוביל אוחנה רק בפער קטן על פני - הנה הוא חוזר - איתמר בן גביר: 23% ו-20% (בהתאמה). בן גביר נהנה מתמיכה גבוהה בקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה (21%) ומצביעי ימינה מ-2020 (19%). בכלל המדגם זוכה בן גביר ל-8% - כמו ניצב בדימוס מיקי לוי מיש עתיד.
שם בולט ברשימה הוא המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך - שני בין מצביעי המרכז רק לגנץ עם 15% (9% בכלל המדגם) ומוביל בקרב מצביעים מעל גיל 65. איילת שקד, ששמה הוזכר בעבר כמועמדת למשרד לביטחון פנים, מקבלת רק 5%; אלי אבידר, מועמדו של ליברמן, מקבל 2% בלבד. גם הביטחוניסטים מהשמאל עמר בר לב ויאיר גולן בתחתית הרשימה (5% ו-3% בהתאמה).
משרד החינוך
יפעת שאשא ביטון, מורה בעברה וד"ר לחינוך, היא המועמדת של סער לתפקיד שרת החינוך– וגם המועמדת המועדפת על הנשאלים בסקר. 19% בחרו בה, כשהיא מנצחת בקרב מצביעי מרכז (21%) וימין-מרכז (25%). גם בשמאל-מרכז רושמת שאשא ביטון הישג נאה (23%) ומפגרת רק באחוז אחרי מרב מיכאלי, שמובילה מנגד בפער גדול בשמאל (35%). בכלל המדגם זוכה מיכאלי ל-9%, ובקרב הפנימי מול ניצן הורוביץ על מצביעי העבודה-גשר-מרצ היא מביסה את יו"ר מרצ (45% לעומת 19%). מצביעי כחול לבן מ-2020 מעדיפים את שאשא ביטון (31%) גם על פני נציגו של גנץ חילי טרופר(14%) ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד (2% בלבד). בין מצביעי הליכוד שאשא ביטון שנייה לנפתלי בנט (13% לעומת 21%).
שר החינוך לשעבר בנט ואיש החינוך טרופר מפגרים אחרי שאשא ביטון בכלל המדגם. המוביל בימין הוא דווקא בצלאל סמוטריץ', ששמו הוזכר בעבר כמועמד לתפקיד: הוא זוכה ל-17% מהקולות. יואב גלנט, שר החינוך הנוכחי, אמנם העניק לעצמו ציון 90 על תפקודו בשנה החולפת, אך הנשאלים רושמים "נכשל": רק 5% היו רוצים לראות אותו ממשיך בתפקידו, ורק 10% ממצביעי הליכוד. גלנט אמר הבוקר בראיון לכאן רשת ב' שירצה להמשיך במשרד החינוך לאחר הבחירות; הציבור, כך נראה, היה מעדיף שלא.
משרד התרבות והספורט
עפר שלח, שפרש מהמרוץ לכנסת רגע לפני סגירת הרשימות, הוא המועמד המועדף לתפקיד עם 14% מקולות הנשאלים, כולל ניצחון מוחץ בשמאל (35%). הג'ודאית לשעבר יעל ארד (שמכהנת בין השאר בהנהלת הוועד האולימפי) מזנבת בשלח עם 13%. ג'ודוקא שכבר עשה את המעבר מהמזרן לפוליטיקה - יואל רזבוזוב מיש עתיד - זוכה ל-5%.
זכר ימיה הסוערים של מירי רגב במשרד התרבות והספורט לא נמחו: 12% מהנשאלים רוצים לראות אותה שוב בתפקיד, לרבות 23% ממצביעי הימין וכרבע ממצביעי הליכוד, ש"ס ויהדות התורה. מחליפה במשרד, חילי טרופר, מקבל 8%. הסופרת גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד זוכה ל-3%, וכך גם אביב גפן, נציג האמנים בפני נתניהו במהלך משבר הקורונה. בין מצביעי השמאל, אגב, גפן לא זכה אפילו לקול אחד.
המשרד להגנת הסביבה
השרה המכהנת, גילה גמליאל, ספגה לאחרונה תגובות מעורבות סביב טיפולה סביב באסון הזפת, אך מצביעי הימין עומדים מאחוריה: היא זוכה ל-21% מקולותיהם ול-22% מקולות מצביעי הליכוד. אולם בכלל המדגם מובילה מרב מיכאלי, שזוכה ל-14% (אחוז מעל גמליאל). מיכאלי מועדפת על ידי מצביעי המרכז כולם, לרבות אנשי ימין-מרכז (18%) – אך דווקא בשמאל היא מפסידה לדב חנין (7% לעומת 35%), איש חד"ש לשעבר שנודע בפעילותו למען איכות הסביבה. חנין מקבל רק 10% מכלל הקולות במדגם, כמו שרן השכל. פוליטיקאים אחרים הפעילים בתחום לא קוצרים הכרה: אלי אבידר עם 4%, ואלון שוסטר ומוסי רז עם 3% בלבד.
משרד התקשורת
שר התקשורת עד זה מכבר, יועז הנדל, מוביל גם בסקר עם 15%. הנדל, שנכנס לפוליטיקה עם כחול לבן ונמצא היום בתקווה חדשה, זוכה להערכה גדולה בימין: הוא מוביל בין מצביעי ימין (19%) וימין-מרכז (18%), והוא אפילו המועמד המועדף לתפקיד על ידי מצביעי ליכוד (23%) – המפלגה שהוא מתיימר להחליף בשלטון.
עפר שלח, עיתונאי לשעבר, שני להנדל עם 13%, כשהוא מנצח בשמאל (31%) ובשמאל-מרכז (18%) עיתונאים-לשעבר אחרים: מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, מירב כהן ועאידה תומא סלימאן. שלח הוא גם המועמד המועדף על מצביעי מרכז ועל נשים.
שר התקשורת לשעבר דודי אמסלם זוכה ל-7% ומפסיד להנדל, כאמור, אפילו בין מצביעי ליכוד (16%). אשת תקשורת אחרת במפלגה, גלית דיסטל אטבריאן, זוכה ל-5% (12% בליכוד). יעקב ברדוגו, גל"צ המקורב לנתניהו, צמוד לדיסטל אטבריאן עם 4%.
משרד התחבורה
ישראל כ"ץ, שלא רואה נחת בסקר בתפקידים הבכירים, יוכל אולי למצוא נחמה בכך שיש מי שמתגעגע לכהונתו הארוכה במשרד התחבורה: כץ הוא המועמד המועדף על 22% מהנשאלים, כשבימין הוא זוכה ל-31% ובין מצביעי הליכוד ל-38%. אפילו בשמאל יש 10% שבוחרים בו.
בצלאל סמוטריץ', שהחליף את כץ בתפקיד לקדנציה קצרה ופעלתנית, מקבל 15% מהקולות עם פער לא גדול בימין (25%). מירי רגב, שהחליפה את סמוטריץ', משתרכת מאחור עם 5% בלבד. גם מצביעי הליכוד היו מעדיפים להחזיר את סמוטריץ' (16% לעומת 11% לרגב). בין אנשי השמאל לא נרשם מועמד פומבי לתפקיד: רון חולדאי הפורש זוכה ל-10% מכלל הקולות, אך תמר זנדברג מקדימה אותו בשמאל עם 28% (7% בכלל המדגם).
נשיאות המדינה
בתפקיד הא-פוליטי שייפתח להתמודדות בעוד כחודש נרשם כמעט קונצנזוס: מבין השמות הרבים שנקשרו לתפקיד וששמם הוצג לנשאלים, אשת החינוך וכלת פרס ישראל מרים פרץ זכתה ל-26%, כשהיא מובילה בכל הגושים למעט השמאל וזוכה לאהדה גבוהה במיוחד בקרב מצביעי ליכוד, כחול לבן, ימינה וישראל ביתנו. מצביעי השמאל מעניקים 10% לפרץ, אולם מעדיפים את הסופר דויד גרוסמן, בעצמו חתן פרס ישראל (25% בשמאל אך 4% בלבד בכלל המדגם).
יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג זוכה ל-18% ממצביעי השמאל (10% בכלל המדגם). המועמד הקרוב ביותר לפרץ בין כלל הנשאלים הוא הזמר יהורם גאון עם 14% מהקולות ותמיכה בעיקר בימין (20%). יתר המועמדים זוכים לנתונים חד-ספרתיים: הרב ישראל מאיר לאו (9%, המועמד המועדף על מצביעי ש"ס ויהדות התורה), נתן שרנסקי (6%), דוד לוי (3%), עדינה בר שלום (2%), יהודה גליק (2%), אלהאם חאזן (1%) ושמעון שטרית (1%). יו"ר העבודה לשעבר עמיר פרץ - מהבודדים שהצהירו על התמודדותם - זוכה ל-3% תמיכה בלבד.
הסקר בוצע בקרב מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, של 508 מרואיינים. איסוף הנתונים התבצע בתאריך ה-14.3.21 באמצעות פאנל אינטרנטי. הסקר בוצע באמצעות חברת דיאלוג. טעות הדגימה: 4.4%