בזמן שהכדורגל שלנו מדשדש והכדורסל מתרסק, מצאנו את האשם האמיתי בצרות שלנו: נשיא הוועד האולימפי החדש, תומאס באך.
כן כן, מישהו פשפש לו בציציות ומצא שהוא עמד או עומד בראש איזו אגודה ערבית בגרמניה. אנחנו, היהודים והישראלים, שניהלנו שנים מדיניות שאומרת: לא מערבבים פוליטיקה בספורט, נמשיך להלין על כל אירני שלא מופיע מול ישראלי או סורי שעלה במשקל כדי להתחמק מקרב מול ג׳ודוקא ישראלי - אבל מצד שני נמשיך לעסוק בעברם והתעסקותם של ראשי הספורט העולמי.
אם הוועד האולימפי היה כל כך אנטישמי, אז אלכס גלעדי שלנו לא היה נבחר לכהן בו - למרות שיש מאות ואלפי מיוחסים ממדינות פחות בעייתיות מישראל שעומדים מיוזעים בתור והיו מתים להיות שם במקומו.
הוועד הרי מלא בנציגים ערביים ונציגי מדינות עוינות לישראל. מעולם לא שמעתי או קראתי על חרם נגד אלכס גלעדי. הועד האולימפי הוא כמו משפחה אחת גדולה ששומרת על קוד אתי שהלוואי ומרבית מוסדות הספורט בארץ ובעולם היו מקיימים אותו. לא בכדי האולימפיאדה הייתה ותהיה אירוע הספורט הגדול והמרגש בעולם - חוצה גבולות ולאומים ועל האירוח שלה נאבקות מעצמות כמוצאות שלל רב.
להאשים את באך באנטי ישראליות זה אדיוטי
בינתיים, הספורט שלנו תקוע במאה הקודמת עם תשתיות מגוחכות והתנהלות מביכה ובמקום לעסוק בשיקומו אנחנו ממשיכים לנגן על מיתרי המסכנות. כמה אנרגיות ומשאבים השקענו בבקשה המטופשת לקיים דקת דומיה באולימפיאדה לזכרם של י״א חללי מינכן? האם אי פעם חשבו מה ההשלכות של דרישה כזו?
דמיינו מצב בו במהלך דקת הדומיה יקומו ויעזבו את האצטדיון המשלחות הערביות או לחילופין ידרשו גם דקת דומיה לזכר אנשי ספטמבר השחור שנהרגו בפעולת החילוץ הגרמנית במינכן? אלכס גלעדי הגה את הרעיון החכם של טקס עוצמתי, פרטי וצנוע שמדינות ערב חיות טוב איתו וגם לישראל ולמשפחות הספורטאים הוא מביא כבוד ועמו הנצחה עניינית. אבל לפוליטיקאים קטנים ופופוליסטיים זה לא מספיק.
במקום להתעסק בבניה והתעצמות הספורט, אנחנו ממשיכים להתעסק בעסקנות, לחלטר, לבנות אצטדיונים חדשים עם שני קירות ביטון, להסתכל בהערצה דבילית על מועדונים בעולם במקום לייצר משהו חדש וטוב כאן.
ואם אלכס אומר ש״להאשים את באך באנטי ישראליות זה אדיוטי״, אז אולי באמת נפסיק להיות אדיוטים ונתחיל להתרכז בבניין הספורט במקום בבניין הבכיינות?