ג'ובס לא היה משיח שקר.
אופס, ניסוח לא מוצלח. ג'ובס, אמן טכנולוגי ואיש חזון, לא היה רק הראשון שייצר ושיווק מחשבים אישיים בצורה מוצלחת, אלא מלכתחילה התייחס אליהם כמוצר בידורי לא פחות מכלי עבודה. המלודרמה של עזיבת אפל, החזרה אליה והצלתה היא חלק משמעותי בדימוי ובמהות שלו, כמו גם הפדנטיות והקפדנות עד למימוש המדוייק של החזון שלו – גם אם מדובר רק בפינת מסך מלוטשת בנגן מוסיקה. אפל כמעט תמיד לא היתה הראשונה בתחום בו פעלה, אבל כשהגיעה, לרוב שינתה את הסטנדרטים לכל התעשייה. ג'ובס, אדם עם מוסריות שנויה במחלוקת לא פחות מהיותו גורו דיגיטלי, טיפח עם אנשיו שדה עיוות מציאות שאפף את מעריצי החברה ברחבי העולם. מי שמביט בכת הזו מהצד, יכול לחשוב שג'ובס היה סוג של משיח שקר. כאמור, הוא לא היה. אבל עכשיו, עם מותו, יש אפשרות שמעריציו השוטים יהפכו אותו לכזה.
כבר יצא לי לחטוף ממעריצי אפל בארצנו, גם כשבאתי להחמיא. נעשה את זה מהיר: אני עובד עם מקבוק אייר, והמחשב היחיד המועדף על פניו בעיני הוא האייפד. אין לי אייפון, אבל זה רק בגלל שלפעמים אני רוצה, איך קוראים לזה, ממש לדבר בטלפון הנייד. אני משתמש מלא הערכה למוצרי אפל, אבל לא כמאמין מן השורה באלוהות השוכנת בבית המקדש במטה אפל בקופרטינו, אלא יותר כיהודי שקנה מכונת כביסה מהגרמנים יימח שמם.
סטיב ג'ובס 1955-2011 - סיקור מיוחד
גן נעול, לא שביל אליו לא דרך
הנה מקבץ עובדות שמאמיני הדוגמא של אפל שוללים, מתעלמים או אפילו מצדיקים: אפל לא המציאה את המחשב האישי. אפל לא המציאה את ממשק החלונות, האייקונים והעכבר. יש וירוסים למק. גן נעול זה לא בסדר, ובאפל לא באמת יודעים מה טוב בשבילנו. מחשבי PC כבר לא חיים עם חלונות 95, ואינם מתקלקלים או נתקעים יותר מאלו של אפל. למעשה, וזהו דבר המינות והכפירה הגדול וההכחשה החזקה מכולן, מתחת לציפוי הכסוף של המקבוק והלבן של האיימק, שוכנים להם, הס פן תעיר, קרביו של PC מן המניין זעיר.
מוצרי אפל המרהיבים טבולים בדם, בזיעת מיואשים ובהפרת זכויות אזרח: מהפועלים הסיניים המתאבדים בסדנאות היזע, דרך הילדים הכמעט-עבדים במכרות הקולטן והמתכות הנדירות באפריקה ועד עיתונאים ובלוגרים שהוטרדו לעתים באלימות על ידי משטרה שהושפעה מדי, גם היא, מהקדושה שבתפוח הנגוס. מאמיני אפל מוכנים לעתים להכיר בעובדות הללו, אבל לטעון שזה שווה את זה. אני רציני, חפשו ברשת או בדקו כאן בתגובות.
ועוד: העובדה שג'ובס עצמו היה בעייתי מאוד ביחסים בין אישיים, שדפק את השותף שלו להקמת אפל די מהתחלת הדרך, נהג לחנות דרך קבע בחניות נכים ומעולם לא תרם דולר לשום דבר, מתקבלת כמשהו הגיוני. אם כך הנביא בוחר, מי אנו שנעיר לו.
היכונו לביאת המשיח
מה עכשיו? בואו נודה: אין מצב שג'ובס עצמו היה מרשה לעצמו אי פעם להיות חסיד שוטה כמו קהלו המאמין. בגלל זה הוא היה ג'ובס והם רחצו במוצרים שהגיש להם. רגשות המאמינים – בחנויות אפל ברחבי העולם מופיעים אנשים בשעה זו ומדביקים פתקי השתתפות בצער – צריכים לעשות עכשיו קפיצת דרך משמעותית, לאמונה שטים קוק ויתר צוות הכהונה יוכל להמשיך הלאה. בלי גופו הכחוש בג'ינס ובחולצת גולף שחורה וידו האוחזת בצעצוע הנחשק החדש, האם ניתן יהיה להאמין מעכשיו שכל שדרוג חומרה הוא באמת באמת מהפכני, חד פעמי, קסום ובניחוח פפאיה?
יאמינו גם יאמינו, אני מעריך. חברי הכת לא יתנו לעובדת הסתלקותו המצערת – לא מגיע לאף אחד מוות מסרטן הלבלב, באמת – להפריע להם. אם יש חסידי חב"ד שמאמינים, מעבר לאמונה האנושית הנפוצה בחבר דמיוני שגר בשמיים, כי האדמו"ר הקבור בברוקלין בעצם לא מת, קשה לחשוב שלא יהיו כמה פאנפלים אדוקים שיפתחו תיאוריות דומות. הי, על דיסני אמרו שהקפיא את גופתו, אז על ג'ובס לא ימציאו משהו?
אולי הוא החביא דיסק עם תוכניות למוצרי אפל לעשור הקרוב (בהחלט סיפור שכתבי טכנולוגיה יאמינו בו עם כלום הוכחות)? אולי ברוב חסדו הוא בחר צוות שיוכל, כמו החצר של נחמן מאומן, להמשיך להחזיק קהילה קיימת גם כשגופו של המנהיג לא עימנו? חיוני להנהלת אפל לתת על כך את דעתה: עתידה של החברה מעולם לא היה תלוי בטכנולוגיה שלה, אלא באמונה היוקדת של המעריצים. אם לא יבינו שהם מעתה מנהיגי כנסיית סטיב הקדוש ולא סתם חברת טכנולוגיה יוקרתית, הישגי המניה שלהם מהשנה האחרונה לעולם לא יחזרו. גם לא המאמינים.
גדי שמשון הוא מוותיקי האינטרנט בישראל