המאמר הזה מוקדש בהערכה למורים ולתלמידיהם, אשר נבחנו בשבוע שעבר בבחינת הבגרות במתמטיקה ברמה של חמש יחידות. בצל הכותרות, הביקורות, והמסרים המבלבלים, אנו מורידים כובע על תהליך חינוכי רציני שמתקיים בהתמדה, באמונה, בחתירה מתמשכת להבנה ולהעמקה ללא ציניות וספקנות,ומתוך התמקדות בעיקר. על כך כל הברכות והתשואות.
מתקבל הרושם שבהמולת הדיון הציבורי צריך לשוב ולהגן על הצורך ללמד וללמוד מתמטיקה ברמת מצויינות בישראל. ידוע לכל שהמתמטיקה היא עמוד התווך של המחקר המדעי פורץ הדרך ושל התעשייה הטכנולוגית חוצת הגבולות. אולם, מי שסבור שכיום ניתן לזנוח זאת ולסמוך על "גז מן המים או טל מן השמים", טועה, מטעה ומסכן את כולנו.
המורים בכיתות הם שליחי החברה. הם המביאים לביטוי ערכים שיהיו חיוניים לילדינו בבגרותם. המאמץ, ההתמודדות, השאיפה להבין, הדיוק, הרהיטות, ערכי הסבלנות והסובלנות, שכה חסרים במקומותינו, כמו גם ערך הלימוד והמצוינות – כולם ערכים ששמרו על עם ישראל במשך דורות, ואשר מבטיחים את קיומן, את חוסנן ואת עתידן של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל.
בצל ירידה מתמשכת במספר התלמידים במסלול חמש יחידות לימוד במתמטיקה ומדעים, הממשלה קראה את המורים אל הדגל. הממשלה הגדירה תכנית רב-שנתית וקבעה מדד לזינוק מהמקום ה-41 למקום ה-20 במבחני פיז"ה בשנת 2015. השר פירון הפליא לנסח זאת במצע מפלגתו – "בעשר השנים הקרובות תחזור מדינת ישראל למקומה הטבעי, בין עשר המדינות המובילות בעולם החינוך".
נחוצה, אם כן, התגייסות לאומית לתמיכה בעוסקים במלאכת הקודש של החינוך. יש להציב יעדים ברורים ולהקצות משאבים להעצמה של המורים, להכשרת המתאימים להצטרף לשורות ההוראה, וליצירה של תכניות ליווי למורים חדשים. כדי שתכנית זו תצלח על כולם לתת כתף ולפעול יחדיו, מהממשלה, דרך האוניברסיטאות והמכללות, הארגונים, הרשתות והרשויות.
מחויבות למצוינות
קטונו מלהשיא עצה לחברים ולעמיתים הנושאים באחריות הכבדה של ניווט ספינת החינוך. תהליך העברת המקל בממשלה מצוי בעיצומו וחריקות הן חלק בלתי נפרד מכך. מערכת החינוך מורכבת ומסועפת, היא רוויה בכישרון, בניסיון וברצון טוב, אך היא גם רגישה ואינה יכולה לסבול טלטלות. בחינוך אין 'ירידה לצורך עליה' ויש להקפידעלעקביות, על אמון ועל דיאלוג.
בשם העקביות, יעשה טוב משרד החינוך אם יבהיר את מחויבותו למצויינות, יזים את השמועות על קיצוצים ויבטיח את המשך קיומם של מסלולי חמש היחידות. הבלבול הנוכחי והמבחן הקשה מנשוא, עלולים לגרום לאובדן אמון ואמונה, להניא אנשים טובים מבחירה במקצוע ההוראה ולהניע מורים ותלמידים לנטוש את מסלולי המצויינות ולחפש אלטרנטיבות בבית הספר ומחוצה לו.
כדי להשיב אמון יש לנקוט בצעד מיידי, כמו מבחן חוזר, מאוזן, מדורג,ובעל תמהיל נכון בין אופיין של משימות. בודאי ראוי ללמד להבנה, להעמקה ולחקר, והבחינה צריכה לבטא זאת, אך באופן מבוקר. "זכור, לרוב אינך צודק, הילד צודק. הוא שופט מחמיר לכל מעשיך, לכן היה ישר עם הילד, ישר עד הסוף, אחרת לא תרכוש את אמונו, כי הילד רגיש לכל זיוף מצדך, ויהא הקל שבקלים", אמר קורצ'אק.
החלטנו לכתוב את הדברים משום שאנחנו מלאי תקווה. מערכת החינוך נמצאת בעמדת זינוק יוצאת דופן ויש לשמור על יציבות, ולהמשיך להשקיע ולטפח. המצויינות טמונה בכל אחת ואחד, במרכז ובפריפריה, בקהילה הדתית, הערבית, החילונית והחרדית. לעתים היא חבוייה וצריך לחשוף אותה ולסייע לה לפרוח. זו שליחותם של המורים, שכעת כה זקוקים לאמון של הממשלה ושל הציבור.
דר' חמוטל דוד היא מורה למתמטיקה, מרכזת המקצוע בכיתות ז'-י"ב בבית הספר הריאלי בחיפה ומרצה נלווית במחלקה להוראת המדעים בטכניון. אלי הורביץ הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך וחבר הוועד המנהל של תנועת "הכל חינוך"