בתקופה האחרונה התקשורת עוסקת רבות בנשים שהגיעו לתפקידי מפתח בעולם ההיי-טק. בין אם מדובר במריסה מאייר, מנכ"לית יאהו החדשה, או בשריל סנדברג מפייסבוק והספר שפרסמה. גם בזירה המקומית השיח הציבורי לא נרגע, עם סקרים ומחקרים שממחישים עד כמה הפער בין גברים לנשים משמעותי- הן מבחינת שכר, והן מבחינת "תקרת הזכוכית" הניצבת בפני אלו המנסות לפרוץ אותה.
כמי שלוקחת היום חלק בצוות המוביל של אחת המכללות הבולטות בארץ בתחומי ההנדסה, יש לי הצעה לסדר היום, שדורשת מכן לירות, ולא רק לדבר על זה. במקום לומר ש"חייבים לשנות את המצב", עשו מעשה ושנו אותו.
ההיסטוריה שלנו מלאה באנשים שחיכו שמישהו אחר יעשה משהו גדול ויאפשר להם את החירות, השיוויון או ההכרה המגיעים להם. בסופו של דבר, אלו שחיכו נותרו מאחור, ואלו שפעלו נזכרו בתור הקטליזטור שיצר את ההבדל. השיח הנוכחי, כפי שאני קוראת אותו, עושה הכי טוב את מה שהוא נועד לעשות: לייצר שיח. עניין זה הוא טוב ואפילו חשוב, ללא ספק- אבל עם דיבורים לא הולכים למכולת.
עלינו לפעול בהתאם. השלבים הם פשוטים:
לימדו מקצוע מבוקש- לאור עיסוקי הישיר בתחום, אני יכולה לומר בוודאות כי מקצועות ההנדסה עונים על הגדרה זו, אבל לא רק הם. לדברי שר הכלכלה, בקרוב מאוד יועלה אתר בחסות משרדו שיסקור את כל האפשרויות העומדות בפני מי שמבקש ללמוד, כך שהעניין הזה נפתר, למעשה.
התקדמו לתפקידי מפתח אסטרטגיים בארגון בו אתן עובדות- אל תהססו לזהות הזדמנויות לצמיחה אישית ומקצועית, ולחבק אותן בשתי ידיים. היו מודעות לתהליכים שעוברים על הארגון, גלו התמצאות גם ברבדים שאינם קשורים ישירות לתפקידכן הנוכחי, ותגלו מהר מאוד שהיכולת שלכן להתקדם תלויה פעמים רבות בכן.
הגעתן לתפקיד מפתח - צרו מוקדי השפעה. בססו את אותו חלק של הארגון שפועל תחת אחריותכן כמודל של שיוויון ומצליחנות, ותראו איך המודל הזה מהדהד גם לחלקים אחרים של הארגון ואף מחוצה לו.
לסיכומו של עניין, השינוי קורה מבפנים. נוכל לדבר עליו עוד שנים רבות, או שנוכל לגרום לכך שיקרה בקדנציה שלנו. אני מזכירה שאף אחד לא חשב שמעמד הביניים יוכל להוות נושא מרכזי בבחירות כלשהן- והנה קמה בחורה אחת, פרסמה סטטוס אחד, לקחה איתה אוהל אחד לשדרות רוטשילד, והשאר נכתב בהיסטוריה של כולנו.
ככל שנעסוק יותר בדיבורים על השיוויון, כך נרחיק את היום בו יגיע אלינו. אם כל אחת מאתנו תעשה את הפעולה האחת הזו שהצעתי כאן, אני מבטיחה לכולכן: בעוד עשר שנים, כשיזכירו לנו שפעם היו פערי שכר, זה יישמע לנו כל כך ארכאי שכמעט לא נאמין שזה קרה. בדיוק כמו שקשה לנו לתפוס כיום איך זה שעדיין קיימים מקומות בעולם בהם לאישה אין זכות הצבעה.
אתן יכולות לדבר על זה, ואתן יכולות לקום ולעשות מעשה. מה מבין השניים זה יהיה, ומה זה יאמר עלינו כחברה - תלוי רק בכן.
שלומציון לולו היא מנכ"ל וסגנית נשיא עזריאלי, מכללה אקדמית להנדסה ירושלים