למרות שעברו כבר 19 שנים מאז היום הנורא ההוא, האלימות גואה והגזענות ממשיכה להרים ראשה בגאווה. פעולות תג המחיר המשיכו גם השנה. מסעות ההסתה של פוליטיקאים אופורטוניסטים כנגד השמאל ומגזרים נרדפים המשיכו ללא כל התנגדות מהימין הפוליטי. רק לפני ארבעה חודשים שמענו את מנהיג תנועת הנוער בני עקיבא העולמית מחנך את חניכיו להרג פלסטינים, תוך שימוש בביטויים "דם אויב" ו"חיל נוקמים". קריאות אלו הובילו לקמפיין ויראלי של ממש שקרא לנקמה בערבים באשר הם.
חלק מתנועות הנוער יזמו עצרת משלהן בכיכר רבין ודואגים להציגה כעצרת המרכזית לרצח רבין. בנאומו בכיכר רבין בעצרת תנועות הנוער בעבר, אמר מזכ"ל בני עקיבא: "השלב הבא בתקומת ישראל ייכון כשחברי תנועות נוער ציוניות שונות ישלבו ידיים, יקבלו על עצמם את כללי המשחק הדמוקרטי ויחדיו ימשיכו בעזרת השם, לכונן כאן את המדינה היהודית", ובהמשך "הכשלים בחברה שלנו נובעים מחֵסר בערכים ומחֵסר בזהות יהודית...". מדבריו של מנהיג בני עקיבא ברור שכללי המשחק הדמוקרטיים נועדו לאפשר כינון מדינה יהודית, קצת שונה מהגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הקו העקבי ממשיך כשכשלי החברה מוצגים כנובעים מחסר בזהות יהודית דווקא, כאילו שיעורי הדמוקרטיה תפסו את מקומן של שעות התנ"ך בבתי הספר... כאילו שרוצח ראש הממשלה סבל מעודף שיעורי אזרחות על פני שיעורי יהדות.
איפה הם כל השנה?
מושב הכנסת נפתח ביוזמתה של הדמוקרטית הגדולה מבית הבית היהודי, אילת שקד, לחוק עוקף בג"צ, אותה מפלגה שבני הנוער שלה יגיעו לכיכר לזעוק כקוזק נגזל למען הדמוקרטיה. איזו צביעות, איפה הם כל השנה?
תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד, אשר עברה תהליך של דוגמטיות רעיונית כופה בשנים האחרונות, סחפה אחריה בחוסר רצון גם את תנועות הנוער הכחולות בהן גדלתי ואותן אני מעריך ומוקיר, לעוד מפגן אחדות מזויף שמטרתו דה לגיטימציה וביטול העבר של מחנה השלום. יתכבדו תנועות הנוער וידאגו לבקר במרכז רבין ובאנדרטה בכיכר, בה ניתן ממש לחוש את רגעי הרצח, לאורך כל השנה. חשוב שיקיימו יחדיו עצרות והפגנות לשמירה על הדמוקרטיה 365 ימים בשנה, ולא כמס שפתיים ומחיקת זהותה הפוליטית של הכיכר דווקא ביום ובמקום בו נרצח רבין בשל הסיבה שיצרה את ההסתה והאלימות – תהליך השלום ואומץ ליבו של מנהיג.
מארגני עצרת תנועות הנוער מגייסים תמיכה ברשת וכך הם מציגים את מטרת העצרת: "התהליכים שהובילו אל הרצח הרימו ראש והתעצמו - גילויי גזענות, אלימות, התרת דם ושנאה לאחר שהפכו לעניין שבשגרה, מעידים שלקחי הרצח לא הפכו לנחלת החברה הישראלית. שכחנו את ההסתה שקדמה לרצח...". כמה חבל שנשכחה הסיבה להסתה ולאלימות. כמה חבל שנשכח תהליך השלום שהיה בשיאו עד לרצח.
במוצאי שבת הקרובה ניאבק ונזכיר שהשלום הוא הפתרון היחידי לשגשוג אזורי, לדמוקרטיה אמיתית ולשינוי סדרי העדיפויות בתקציב המדינה לטובת חינוך, בריאות ורווחה. נתראה בכיכר, גם אם יירד קצת גשם...
דרור מורג הוא מזכ"ל מרצ וחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית