"בברית המועצות הקומוניסטית היה יותר חופש ממה שיש אצלנו היום"
סבטלנה רבר, בת 37, מתגוררת בעין כרם. מצביעה למפלגת "רפא". בראש המפלגה עומד ד"ר אריה אבני, שרישיונו נשלל לאחרונה בשל התנגדותו הפומבית לחיסונים. המפלגה מבקשת לתקן את "תחלואי משרד הבריאות שבאו לידי ביטוי בכפייה רפואית ובפגיעה בזכויות האדם". אלו הבחירות הראשונות בהן מפלגת "רפא" מתמודדת, ובקבוצות השונות שהיא מנהל ברשת מאוגדים עשרות אלפי אנשים
"אני עולה מברית המועצות, ילידת שנות ה-80, ובברית המועצות הקומוניסטית באותה תקופה היה הרבה יותר חופש ממה שיש אצלנו היום. המקור של הפרת הזכויות במדינה הוא משרד הבריאות, שמכתיב לכולנו את החיים ומספר לנו שיש מגפה ולכן הזכויות שלנו לא רלוונטיות. הבחירות האלה הן לא על ימין או שמאל. כל עם ישראל נמצאים באותה סירה: המדינה הפכה תוך שנה מדמוקרטית לפשיסטית. הייתי רוצה שיהיו פה חוקי יסוד בסיסיים. חופש הביטוי כרגע לא נשמר כי בכל הרשתות אנשים נחסמים, ולד"ר אריה אבני נשלל הרישיון על חופש הביטוי. זו בעיה שלרופא אסור להביע דעה מקצועית בעד או נגד טיפול רפואי. הבחירות הן על גורל המדינה ועל מה נשאיר לילדים שלנו.
"אחוז החסימה נמצא בידיים של המצביעים, ואני חושבת שאנשים התאכזבו מכל מי שיושב בממשלה כרגע. תמיד יש את אלה שיש להם מישהו אהוד, אבל אני מכירה המון אנשים שמפסיקים להצביע למי שהיו מצביעים לו תמיד. יש שיקול שכל אדם עושה לעצמו, ויש פה אלמנט מוסרי: האם היית מעדיפה לתת את ידך למשהו גדול ומצליח שמחולל פשעים נגד האנושות, רק כדי לדעת שהקול שלך ״נספר״? או שהיית מעדיפה לנסות ולהשפיע על מנת לחולל שינוי אמיתי עם עוד קבוצת אנשים שאת מאמינה בדרך שלהם, אבל יש ספק האם יצליחו וגם סיכון שהקול שלך יילך לפח, במידה ולא? אני מעדיפה לפחות לנסות להשפיע על המציאות באופן שאני מאמינה בו ולא לתת ידי לאנטיטזה של ערכיי מה שמוריד לאנשים את המוטיבציה זה הגודל, אבל חישבתי שאם כל יום כל אחד מהחברים בקבוצה יביא שני מצביעים, והם יביאו עוד שניים – תוך שישה ימים אנחנו הופכים לארבעה מנדטים. מאז אני מנסה כל יום לדבר עם שני אנשים לפחות".
"אני מצביע למפלגה כדי שאנשים יתחילו לדבר על שחרור יגאל עמיר והצדק ייעשה"
אלי פוגרבינסקי, בן 55, מתגורר במעלה מכמש. מצביע למפלגת "משפט צדק" בראשות ד"ר לריסה טרימבובלר-עמיר. המפלגה מבקשת לקדם את שחרורו של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר, וכן לבצע רפורמה במערכת המשפט ולהקים ועדת חקירה לפשעי הסכם אוסלו. אלו הבחירות השניות בהן המפלגה מתמודדת, ובבחירות לכנסת ה-23 קיבלה 1,375 קולות
"המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. אנחנו מצביעים כדי לתת קצת יותר כוח לרעיון היקר של שחרור יגאל עמיר. זו לא מטרה בפני עצמה, אלא כלי שיתקן את מה שנעשה פה עקום: זה להראות למערכת המשפט שיש גבולות, שאי אפשר לפעול בלי שום מגבלה, וזה לסמן שהסכמי אוסלו הם פשע, ועל כל פשע יש דין וחשבון.
"אני באתי מהגלות, לא ידעתי שאני יהודי ולא רציתי להיות אומלל ומסכן. רציתי להיות עם חופשי בארצנו - ועל זה אני בוחר. הקול שלי אולי הולך לפח מבחינת המערכת הכללית של הבחירות, אבל כשאני מצביע למשפט צדק זה כן משנה: אנשים יתחילו לדבר על יגאל עמיר, השינוי ייעשה, הצדק ההיסטורי ייעשה, וזה ישים גבולות למערכת המשפט, שלא יכולה להתעלל בנו בלי סוף".
"רוב נהגי המוניות היו ליכודניקים, ועכשיו נמאס לנו"
אריאל בן דוד, בן 43, מתגורר באילת, יו"ר העמותה המשיחית באילת. מצביע למפלגת "הגוש התנ"כי". המפלגה הוקמה בשנת 2018 והיא המפלגה היהודית-נוצרית הראשונה. המפלגה מבססת את עקרונותיה על קדושת התנ"ך ליהודים ולנוצרים ומאמינה בשלמות המולדת. בבחירות לכנסת ה-23 קיבלה המפלגה 389 קולות
"משיחיים הם ישראלים, יהודים ולא יהודים, שמאמינים שישו הוא המשיח של ישראל. אנחנו מיעוט. זו קהילה לא פופולרית שסופגת הרבה ביקורת ושנאה, אבל יש המון כמונו בכל רחבי העולם. אני ציוני ואוהב את הארץ, אבל מעולם לא היה פוליטיקאי שהתעניין בתנועה הזו. טוב לי לשמוע שיש אנשים שמתעניינים בדרך שלנו ומוכנים לייצג אותנו בכנסת. ההצבעה שלי לא עוזרת למטרה הגדולה שלי, שזה להחליף את ראש הממשלה, אבל אני לא רואה אף אחד שראוי להחליף אותו. זו מלכודת, אז אני מצביע עם הלב.
"בבחירות הקודמות הצבעתי לליברמן ועכשיו הוא כבר לא מעניין אותי. לביבי אני לא מצביע כי אני מרגיש שהוא ראש ממשלה של עשירים, וכחול לבן ויאיר לפיד קיבלו הזדמנות ולא עשו כלום. אני נהג מונית, היה לי עסק תיירותי שסגרתי, אף אחד לא עזר לי, ואם לא החברים שלי הייתי קורס כלכלית. רוב נהגי המוניות היו ליכודניקים ועכשיו נמאס להם. הבטיחו הרבה דברים ושום דבר לא קרה, רק דופקים אותנו, ואני בטוח שפה תהיה מהפכה.
"המפלגה אמנם לא תיכנס, אבל אני עושה את זה כדי שהם ירגישו שיש להם תמיכה ושתהיה להם סיבה לרוץ שוב. בגדול בכלל לא רציתי ללכת להצביע. לא הייתה אף מפלגה שהרגשתי בטוח איתה, וגם ככה הקול שלי היה הולך לפח, ובין לא להצביע לבין להצביע לגוש התנ"כי, אני מעדיף להצביע".
"לא משנה שהמפלגה לא עוברת, זה קול למי שאומר את האמת על מה שקורה בסין"
חווה תור, בת 57, מתגוררת בירושלים. מצביעה למפלגת "הלב היהודי". המפלגה נלחמת במכירת נשק ישראלי למדינות בהן מתרחש רצח עם, ויו"ר המפלגה שובת רעב לסירוגין במשך שנים. בבחירות לכנסת ה-23 קיבלה המפלגה 516 קולות
"בכל פעם שיש בחירות - אין לי חשק להצביע. אני לא מאמינה בתהליכים האלה. הפוליטיקה בעולם התקלקלה, הרווח הכספי מוביל וזה מקלקל אנשים. מי שמגיע לכנסת מפסיק להיות אמיתי, וגם אם יש מטרות טובות - ברגע שנכנסים לכנסת פתאום הן נעלמות. אני עובדת עם הכנסת המון שנים. אני מעבירה להם מידע על הרדיפה בסין של מתרגלי הפאלון גונג, של הטיבטים ושל כל המאמינים - וכולם שותקים. זה לא משנה שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. אני לא מבינה בפוליטיקה כלום, זה לגמרי הומניטרי: מכרנו הכל לסין - נמלים, חברות, עשרות דונמים של שטחים, הם בונים רכבות, הכל סביב סין - אז שיהיה עוד קול למפלגה שאומרת את האמת.
"בבחירות האחרונות לא הצבעתי כי המצב פשוט הכעיס אותי. הייתי מיואשת לגמרי. לפני כן הייתי בקהילה חרדית אז הצבעתי עם הזרם, ולפני 12 שנה יצאתי מהדת לגמרי לבד עם שבעה ילדים בדיכאון עמוק. לא רציתי לחיות והמצב שלי הלך והידרדר, עד שהכרתי את פאלון גונג, תרגול רוחני בודהיסטי. תירגלתי עם סינים שסיפרו לי על הרדיפה שהם עוברים בסין, וזה היה שוק לגלות שבכדור הארץ שלנו יש שואה בדיוק כמו זו שאנחנו היהודים עברנו. הרגשתי שהלב שלי היהודי מתעורר, ובמקרה פגשתי את אלי יוסף, ראש המפלגה, בזמן שהוא שבת רעב בירושלים. היה לו אכפת מזה שישראל מוכרת נשק למדינות רודניות שהורגות נשים וילדים. הוא שש שנים צעק על זה לבד עם בודדים שתומכים בו. הוא מפגין מול הבית של גנץ כמעט כל יום ולא אוכל כלום. באותו רגע הרגשתי שהלב שלי איתו והחלטתי להצביע לו. ההצבעה היא מהלב שלי. אני רוצה השמוסר יהיה בראש סדר העדיפויות, לא הכסף".
"לא ראוי להצביע לאדם שמעודד מצעדי גאווה"
בן ציון גגולה, בן 37, מתגורר בקרית שמואל. מצביע למפלגת "שמע". המפלגה מקדמת התנגדות ליחסים הומוסקסואליים, צנזור פורנוגרפיה וקידום חוקי קדושת הנישואים. בבחירות לכנסת ה-23 קיבלה המפלגה 442 קולות
"מה שמפריע ליו"ר זה סוגיית הלהט"בים ובמפלגה רוצים להילחם בזה, אבל אותי באופן אישי זה לא מעסיק. מה שמעסיק אותי הן שלושת השלמויות של הרבי מלובביץ' וסוגיות ביטחוניות ומדיניות. אם הייתי מקים מפלגה לא הייתי שם את הסוגייה הלהט"בית בפרונט, אבל אני כן מסכים עם זה.
"בתור שליח חב"ד חיפשתי מפלגה שדוגלת בשלושת השלמויות של הרבי מלובביץ': שלמות העם, שלמות הארץ ושלמות התורה, וזה מה שמפלגת שמע חורטת על דגלה. בחב"ד אין לנו גוש והתומכים והתורמים שלנו הם גם שמאלנים וגם ימנים, אז הנטייה הפוליטית לא משנה לנו. משנים לנו הערכים שהרבי מלובביץ' רצה לקדם.
"כששואלים אותי למה אני מצביע למפלגה מתחת לאחוז החסימה אני יכול להסביר את האסטרטגיה, שגם אם לא עברתי את האחוז יש לקול שלי ערך, אבל אני קודם כל מצביע אידיאולוגית. בעיניי לא ראוי לתמוך באדם שמדבר על פתרון שתי המדינות, שלא שומר על השבת, שמעודד מצעדי גאווה, ושלא נלחם על החוק היהודי. כשנתניהו שיחרר מחבלים שהתחייבנו שלא לשחרר, כאב לי בתור חייל צה"ל ובתור מילואימניק. בעיניי לאדם שפוגע במשפחות שכולות אין מקום בכנסת או בממשלה".
"יש אנשים שמוכנים 'לזרוק' את הקול ולא להצביע ליכוד או עבודה"
מיכאל הומפריס, בן 63, מתגורר בבית שמש. מצביע למפלגת "סדר חדש". המפלגה מקדמת את שינוי שיטת הבחירות בישראל לשיטה לפיה חברי הכנסת וראש הממשלה ייבחרו באופן אישי, וכך תהיה הפרדת רשויות מלאה וקשר טוב יותר בין הבוחרים לנבחרים. בבחירות לכנסת ה-23 קיבלה המפלגה 667 קולות
"עליתי מארה"ב לפני 33 שנה ואני מכיר מקרוב את שיטת הבחירות שם, ששונה לחלוטין מהשיטה פה. שיטת הקואליציה מייצרת בקלות שחיתות פוליטית בתוך המערכת, כי המפלגות הקטנות שנכנסות לכנסת 'סוחטות' את המפלגות הגדולות כדי להיכנס לקואליציה. למעשה, גם אין לי קשר ישיר עם חבר הכנסת וגם נוצרת שחיתות, ומפלגת סדר חדש רוצה לשנות בדיוק את זה.
"אין דבר כזה 'לזרוק' את הקול. כל קול נחשב. אני מבטא את הדעה הפוליטית שלי, ואם הדעה שלי נבחרת או לא זה כבר לא העניין. אני מכריז לעולם מה אני חושב, ואם מקשיבים לי או לא זה סיפור אחר. גם אם המפלגה לא מעלה נציג לכנסת שומעים אותה. שומעים שיש רצון ואכזבה מהמצב הנוכחי. המטרה היא שהמנהיגים של המפלגות הגדולות יראו שיש אנשים שמצביעים עבור עיקרון, ולא עבור סיסמה של ימין או שמאל, ואני מקווה שאז הם יבינו את הרמז. יש אנשים שמוכנים 'לזרוק' את הקולות שלהם, אבל לא להצביע לליכוד או לעבודה, פשוט כי אין שם תוכן".
"אם אחשוב שהקול שלי נזרק לפח המפלגה לא תתקיים"
נג'יב עבד אל חי, בן 41, מתגורר בטירה. מצביע למפלגת "צומת". המפלגה, שהוקמה ב-1983 על ידי רפאל איתן כמפלגת ימין חילונית, מייצגת היום את ההתיישבות החקלאית והמרחב הכפרי בישראל ומבקשת לייצג את האינטרסים של החקלאים בישראל. המפלגה פרשה מהבחירות לכנסת ה-23 ותמכה בליכוד
"אני לא מרגיש שאני לוקח סיכון בהצבעה שלי. המפלגות הגדולות לא מייצרות שינוי, ואני רוצה לתת את ההזדמנות למפלגה שרוצה שינוי. אם אני אחשוב על הקול שאני זורק לפח המפלגה לא תתקיים. אני כל הזמן מנסה לשכנע אנשים להצביע למפלגה כי יש לי חזון שאני מאמין בו. אני לא משכנע מתוך אינטרס, אלא מתוך אמונה. אולי אני לא אנצח במשחק, אבל אני אדע ששיחקתי הכי טוב שיש.
"המפלגה חושבת נטו על ההתקיימות של כל תושב במדינה: היא נלחמת על שטחים, דואגת לצעירים מכל השכבות והעדות והמינים, ופועלת כדי להוריד את העול הכלכלי מהדורות הבאים. הדעות הימניות של המפלגה לא מפריעות לי. רוב המועסקים של ראש המפלגה הם ערבים והיו"ר נלחם עבור הערבים כמו שהוא נלחם על שוויון במושבים. זה לא שמאל או ימין, זו התיישבות, וההתיישבות היא לכולם".