חמישה ימים נותרו עד פתיחת הקלפיות, וסקר הבחירות של mako שנערך על ידי מכון סמית מגלה שהליכוד מתחזק ועולה ל-31 מנדטים – אך עדיין רחוק מהרכבת קואליציה בת 61 מנדטים, עם ימינה של נפתלי בנט ובלעדיה.
על פי הסקר, לו הבחירות היו מתקיימות היום היה הליכוד בראשות בנימין נתניהו היה זוכה ב-31 מנדטים. יש עתיד בראשות יאיר לפיד היא המפלגה השנייה בגודלה עם 19 מנדטים. כל המפלגות האחרות עומדות על מספר מנדטים חד-ספרתי, כשבראשן, ראש בראש, שני יריביו של נתניהו מימין: תקווה חדשה של גדעון סער וימינה של נפתלי בנט, שתיהן עם תשעה מנדטים. הרשימה המשותפת עומדת על שמונה מנדטים, וכך גם ש"ס. ישראל ביתנו ויהדות התורה זוכות לשבעה מנדטים כל אחת, ומפלגת העבודה רושמת חמישה מנדטים.
על פי הסקר, כל המפלגות המתנדנדות בסקרים האחרונים סביב אחוז החסימה יחצו אותו: הציונות הדתית מגיעה לחמישה מנדטים; כחול לבן, רע"ם ומרצ משיגות ארבעה מנדטים כל אחת. מבין שלוש האחרונות, מרצ נמצאת במצב הבעייתי ביותר, ונראה כי גם השגת חצי מנדט במגזר הערבי לא תבטיח את כניסתה לכנסת הבאה.
רע"ם תלויה בעיקר באחוז ההצבעה במגזר היהודי (ככל שיהיה גבוה יותר כך יורע מצבה) ובאחוזי ההצבעה עבורה בחלקים מסוימים במגזר הערבי (כמו הבדואים בדרום). בתרחיש מסוים היא אף עשויה להגיע ל-5 מנדטים. המפלגה הכלכלית החדשה בראשות פרופ' ירון זליכה לא עוברת את אחוז החסימה עם 1.4% מהקולות.
על פי תוצאות הסקר אף אחד מהגושים לא מגיע ל-60 מנדטים ללא ימינה. הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית מונים 51 מנדטים (55 בצירוף רע"ם); יש עתיד, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, מפלגת העבודה, כחול לבן ומרצ מצטרפים ל-48 מנדטים בלבד (56 בצירוף הרשימה המשותפת).
בנט, שמבקש להיות ממליך המלכים בתום הבחירות, לא מצליח על פי הסקר להשלים 61 מנדטים לאף אחד מהגושים, למעט בתרחישים בעלי הסבירות הנמוכה שבהם רע"ם מצטרפת לגוש נתניהו-בנט (ולצד הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר) או שהמשותפת מצטרפת לגוש הנגדי של לפיד-בנט-סער (ולצד אביגדור ליברמן). נפילה מתחת לאחוז החסימה של מרצ או כחול לבן עשויה להביא את נתניהו ל-61 מנדטים; נפילה של שתיהן גם יחד תעשה זאת כמעט בוודאות. מנגד, אם הציונות הדתית לא תיכנס לכנסת סיכוייו של נתניהו להקים קואליציה של 61 מנדטים נמוכים.
כ-7% מהבוחרים עדיין מוגדרים כקולות צפים שלא החליטו עבור מי להצביע. מניסיון העבר ידוע כי אחד מכל שבעה בוחרים מכריע לגבי ההצבעה רק יומיים-שלושה לפני יום הבחירות, כך ששינויים שיתרחשו לאחר איסור מועד פרסום הסקרים (החל ביום ראשון הקרוב) עשויים להשפיע על התוצאות.
מבין אלו שהחליטו, תקווה חדשה מוגדרת כמפלגה ה"פריכה" מכולן: 55% מהנשאלים שהצהירו כי יבחרו במפלגה אמרו גם כי הם עדיין מתלבטים. קרובות אליה מפלגת העבודה (47%), ימינה (50%) וכחול לבן (37%). המפלגות עם מספר המתלבטים הנמוך ביותר הן ש"ס (89% בטוחים בהצבעתם עבורה), יהדות התורה (77%) והליכוד (78%). הציונות הדתית נראית בטוחה עם 70% שמשוכנעים בהצבעתם, וגם מרצ המתנדנדת נהנית מבסיס אמין של 66% מובטחים.
בניגוד לחששות מפני אחוז הצבעה נמוך נראה כי אחוז ההצבעה הצפוי במגזר היהודי יעמוד על יותר מ-80% (על פי הערכת הלמ"ס, בישראל ישנם 6 מיליון מצביעים פוטנציאליים וכחצי מיליון נוספים מתגוררים בחו"ל ולא מצביעים). 77% מהנשאלים אמרו כי הם משוכנעים שיצביעו. אחוז ההצבעה צפוי להיות מכריע במיוחד במגזר הערבי, ונכון לעכשיו נראה כי שיעור ההצבעה יהיה 58-60 אחוזים (נמוך מאשר בבחירות הקודמות, אז עמד שיעור ההצבעה על 65%). לפיכך המגזר יעניק 15-16 מנדטים: 75-80 אחוזים מתוכם למפלגות הערביות ול-20-25 אחוזים למפלגות הציוניות. על פי הסקר, הליכוד זוכה במגזר הערבי לנתון דרמטי: מנדט וחצי.
נתוני הסקר עודכנו הבוקר, יום שישי ה-19 במרץ 2021.
הסקר נערך ב-17-18 במרץ 2021 בקרב 900 גברים ונשים כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (יהודים וערבים) בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה: 3.1%. הראיונות בוצעו בשילוב ראיונות טלפוניים ופאנל אינטרנטי בשיטות סטטיסטיות מקובלות. מספר המתבקשים להשתתף בסקר: 7,294