ישראל מקבלת סיוע ביטחוני אמריקני בסכום שהוא כמחצית הסיוע של הממשל לעולם כולו. יותר מדי ישראלים מתייחסים לסיוע הזה כאל דבר מובן מאליו: מגיע לנו. נקודה. עכשיו הם שומעים בתדהמה את הסנאטור ברני סנדרס, מועמד דמוקרטי לנשיאות, מתנה את המשכו בשינוי המדיניות של ישראל כלפי עזה. כמה מועמדים דמוקרטים אחרים מזהירים מפגיעה בסיוע, אם ישראל תספח את בקעת הירדן, כפי שהצהיר ראש הממשלה נתניהו לפני הבחירות האחרונות.
הסיוע הביטחוני לישראל מעוגן ב"מזכר הבנה" לעשר שנים, שחתמו ממשל אובמה וממשלת ישראל ב-2016 ובחקיקה בקונגרס, להבטחת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל ויכולתה להביס כל התאגדות של מדינות וארגוני טרור באזור.
הקונגרס מאשר מדי שנה את התקציב האמריקני השנתי ובו גם תקציב סיוע חוץ. מבחינת ישראל מדובר בצעד פורמלי ואין התניה בהתקדמות בתהליך המדיני. כדי לשנות אותו צריך להצביע בקונגרס. נכון להיום, לא יהיה לזה רוב, גם אם ברני סנדרס יהיה הנשיא ב-20 בינואר 2021. קרוב לוודאי שהוא לא יהיה, אבל גם אם יהיה, הוא יגלה מהר מאוד כי דברים שרואים מהחדר הסגלגל, לא רואים משדות התירס של איווה - והוא יגלה ללא קושי שהסיוע הביטחוני לישראל אינו מעשה נדבנות של הדוד סם, אלא אינטרס אמריקני מובהק.
בוושינגטון אין ארוחות חינם. יועציו מהמועצה לביטחון לאומי יסבירו לו, כי כספי הסיוע חוזרים כמעט במלואם למשק האמריקני ולאלפי עובדים בפסי הייצור של מטוסי קרב F-35 ואחרים, ושל סוללות ומיירטים להגנה מטילים - כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ 2 וחץ 3. סנדרס ייחשף לשיתופי פעולה העמוקים בתחום הצבא. למידע מודיעיני ישראלי שאין שני לו, הזורם לוושינגטון, לטכנולוגיות פורצות דרך ולמלחמת סייבר, שישראל מצויה בקו החזית שלה. ובנוסף, היכולות והנוכחות של ישראל במזרח התיכון משרתות גם את האינטרס של חיילי ארה"ב המוצבים באזור.
ותגידו תודה לאובמה
הסיוע במתכונת הנוכחית נקבע למעשה בעקבות הסכמי קמפ דיוויד ועומד על כ-3 מיליארד דולר בשנה. הוא כלל סיוע ביטחוני בסך 1.8 מיליארד דולר ואזרחי בסך 1.2 מיליארד. ראש הממשלה נתניהו הוביל ב-1998 מהלך נכון של ויתור על הסיוע האזרחי והעברת מחציתו לסיוע הביטחוני, עם חתימה על מזכר ההבנה לעשר שנים עם הנשיא ביל קלינטון. הסיוע השנתי קטן אמנם זמנית ל-2.4 מיליארד דולר לשנה, אבל שב למתכונת של 3 מיליארד לשנה, לתקופה של עשר שנים, ב"מזכר ההבנה" עליו חתם הנשיא ג'ורג' בוש הבן.
בספטמבר 2016 חתם הנשיא אובמה על מזכר הבנה חדש לסיוע בטחוני לישראל. הסיוע הועלה ל-3.8 מיליארד לשנה משנת 2019 עד 2028. 3.3 מיליארד מתקציב משרד החוץ לסיוע חוץ ביטחוני וחצי מיליארד מתקציב הפנטגון לפיתוח משותף של הגנה מטילים. שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דן שפירו, שהיה שותף למגעים בנושא הסיוע, אומר שהנשיא אובמה לא התנה מעולם את מתן הסיוע הביטחוני לישראל בהתקדמות בנושא המדיני עם הפלסטינים. "אובמה אמר באופן קבוע שביטחון ישראל הוא מקודש", הזכיר שפירו. "הוא משקף אינטרס אמריקני ומחויבות מוסרית לבת ברית".
כל זאת ללא קשר לתסכול העמוק של אובמה מהמקלות שתקעו שני הצדדים, ישראל והפלסטינים, בהתקדמות לפתרון שתי המדינות. אובמה כעס על מעורבותו של ראש הממשלה נתניהו בפוליטיקה האמריקנית לטובת המועמד הרפובליקני מיט רומני והוא זעם על הופעתו של נתניהו בקונגרס מאחורי גבו במרס 2015, שהיתה נקודת שבר גדולה מבחינת הדמוקרטים, השחורים ויהודים רבים. מאז נרשמו לנתניהו כמה נקודות שליליות, למשל בסוגיות כמו ערכים המשותפים ("הערבים נוהרים…" ועוד), פתרון שתי המדינות (הצהרה על סיפוח של בקעת הירדן), ומערכת היחסים עם יהודי ארה"ב, ש-90% מהם אינם אורתודוקסים.
הרפורמים והקונסרבטיבים נחשבים "יהודים טובים" בעיני הממשלה הישראלית, כל עוד הם מובילים את הלובי למען ישראל בוושינגטון, אבל לא כשהם מבקשים הכרה בזכותם לשוויון בכותל המערבי ובמקוואות. למרבית יהודי ארה"ב יש מחלוקת עם ישראל בנושאים דתיים ופוליטיים. כבר כיום אפשר לזהות בעיות בלובי למען ישראל בוושינגטון, ואישים יהודים בבירת ארה"ב מזהירים מסכנת חיסול של הלובי בתוך 10-15 שנים. במקרה זה, לדבריהם, היחס האמריקני לישראל יהיה דומה ליחס של מדינות אירופה.
מי שחושש מפגיעה מיידית בסיוע הביטחוני לישראל, יכול להירגע. היעד לפגיעה בסיוע, עלול להיות לקראת שיחות על מזכר ההבנות הבא בין הממשל האמריקני לממשלת ישראל בעוד תשע שנים. אבל פעילות מעשית של ישראל לסיפוח שטחים תזרז את התהליך.