לפעמים חלומות מתגשמים. תירגעו, אני לא עושה חזרות לנבחרת החלומות של "כוכב נולד". פשוט נעימת השיר דבקה בי כמו עלוקה, אני בתחושת ריחוף - או יותר נכון בתחושת ציפה מושלמת. בסופ''ש האחרון השלמתי את קורס הצלילה שהתחלתי לפני שנה, ובכך הגשמתי חלום של שנים רבות. כבר מצלילת הניסיון הראשונה שלי, לפני יותר מעשר שנים בסיני, חלמתי לעשות רישיון צלילה. מיליון תירוצים וגם כמה סיבות די טובות דחו בכל פעם את הרגע.
לפני מעט יותר משנה עשיתי את הצעד הראשון, מה שנקרא "צללתי למים העמוקים". נרשמתי לקורס באוקטופוס במרינה בתל אביב והעברתי בוקר עם מדריך מסוקס ומתוק. סינגל ליידיז, תקשיבו לי טוב, אל תבזבזו אפילו דקה בפייסבוק - כל מדריכי הצלילה במועדון הם בחורים שווים במיוחד. המלצתי לכן היא קורס צלילה, ויפה שעה אחת קודם. איפה הייתי...? אה כן, מדריך... בוקר... בקיצור, עובדת היותו מתוק עזרה להתגבר על המכשולים, הנחשולים, בחילות הים, הציוד במשקל 20 ק''ג ופער הדורות.
כמה שבועות לאחר אותו שיעור ראשון מצאתי עצמי, מופתעת על ידי בן זוגי, מלך מלכי המלכים, על טיסה בדרך למלדיביים! כן כן, בדומה לבחורה מעיירה נידחת שחולמת על פרסום וחיי זוהר ופתאום מקבלת קמפיין לארמאני, אני שחלמתי לצלול למחוזות התת-מימיים המופלאים מצאתי את עצמי עוד טרם סיום הקורס בחלומם הרטוב של וותיקי הז'אנר, צוללת במימיו הכה צלולים של האוקיינוס ההודי.
ומעכשיו התיאורים הופכים להיות בהילוך איטי. המראות, הצבעים, השקט, הנשימות, כל אלה כמעט ובלתי ניתנים לתיאור מילולי. היה שם רגע קסום שבו להקה של מאות דגיגים בגוון צהוב זרחני הקיפו אותי, רגע שבו הרגשתי מוארת, שלווה ובת מזל באופן בלתי ניתן להסבר. בצלילה אחרת כמעט ואיבדתי את הקבוצה כי עקבתי אחרי צב ים ענק שהפנט אותי.
יצאתי אחלה גבר
נדהמתי במיוחד מהצבעוניות, צבעוניות מושלמת שכל כולה הרמוניה. כמי שחיה כבר שנים רבות את תחום האופנה והאסתטיקה, נחתה עליי לפתע התובנה ששם, שם במעמקים, נמצאת האסתטיקה האמיתית. שם נמצאים שילובי הצבעים המושלמים וההרמוניים בצורתם הטבעית והאותנטית ביותר, וכל מה שנמצא מעל לפני הים הוא חיקוי, לעיתים רבות חיקוי עלוב.
כל כך הרבה פעמים ביומיום שלי באתר StyleRiver אני מנסה לפצח את הגנום האופנתי, מה עובד יותר ומה עובד פחות. פתאום הבנתי שכל התשובות נמצאות שם במעמקים. שילובי הצבעים המוצלחים הם אלה שקיימים שם מתחת למים, בין האלמוגים, הדגים ושלל הצמחייה. שם נמצאת ההשראה האמיתית, שם יש אמת.
כשחזרנו מהמלדיביים הייתי מלאת נחישות לסיים את הקורס. נכנסתי למי חוף גורדון בסוף החורף שעבר. אבל הים היה סוער והראות מזעזעת (וזו מחמאה). המציאות הים תיכונית הכתה בי בפנים וגרמה לי לדחות את סיום הקורס כמעט בשנה מפאת הטראומה.
והנה, בסוף השבוע האחרון זה קרה. יומיים של צלילות, שוב בתנאים מזעזעים, אבל הנחישות גברה על הכל תודות לאיתי המדריך המקסים (בנות תרגיעו, הוא תפוס). תודה גם לבן זוגי לצלילה שנעלם בעומק 11.5 מטר, מה שדרש מהמדריך להשאיר אותי לבד (!) בעומק, בראות מזוויעה ולחפש אחריו... מפחיד. תודה נוספת לאחד מהחננות מהקבוצה השנייה על הסירה (שקיבלו שובר צלילה מתנה מהעבודה), שדפק לי מתחת למים מכה בראש עם הסנפיר... זה היה מחשל! תודה גדולה לצביקה הסקיפר, מדריך הצלילה הוותיק ביותר בישראל, על השלווה (היו רגעים שהים היה ממש סוער וכועס) ועל כך שאמר לי בסוף הקורס שאני אחלה גבר - אחת המחמאות השוות בעיניי, אם לא ה-. ותודה אחרונה לדני האהוב שלי, שלקח אותי לים.
קחו מהסיפור שלי קצת, הרבה, כלום - הכל בסדר, בסך הכל רציתי לספר לכם שלפעמים, חלומות מתגשמים!