יאיר לפיד נסער. הוא כותב שגם ח״כ פנינה תמנו שטה נסערת. הוא לא, למשל, כועס או עצוב על כך שסירבו לקחת דם מתמנו שטה בגלל שנולדה באתיופיה, אלא הוא נסער - כי נסער זה לא רגש מתמשך - זה אומר דרמה, עכשיו, זה אומר שהוא מופתע, שהוא לא חלק מהעניין, שהוא הרגע הגיע, שהוא בא לשנות.
מד״א לא לקחו ממנה דם כיוון שאלו התקנות. את התקנות האלו מכתיב משרד הבריאות, משרד שבראשו עומדת כבר כמעט שנה שרת הבריאות יעל גרמן - חברתם למפלגה של שני הנסערים. נבחר ציבור שבא לעבוד ולשנות היה דואג פשוט לנסח הנחיות חדשות, נבחר ציבור שבא לנהל קמפיין פוליטי במקום מדיניות שולח את ח״כ האתיופית שלו עם מצלמה לילדים מסכנים שמתנדבים במד״א, ואז ״נסער״ כשהם עומדים בהנחיות שניתן להם על ידי אותו משרד שבידי מפלגתו. כן, זה יכול להשמע קונספירטיבי, אבל במציאות הפוליטית שבה ביבי לא מגיע להלוויה של מנדלה כדי "לחסוך כסף", קשה לא לראות בזה מהלך מתוכנן היטב כ"שבמקרה" היתה שם מצלמה לתעד את כל הסיפור ובעיקר שסביר להניח שחברת כנסת אתיופית מכירה את ההנחיות האלה שהתפרסמו לא פעם וכבר עלו על סדר היום הציבורי בעבר. הכושית עשתה את שלה והכושית יכולה ללכת. ולאן לפיד רוצה ללכת תשאלו? לבחירות.
אחי העבדים אאוט, אחי האתיופים אין
אם מסתכלים על המהלכים האחרונים של לפיד מבינים שמהר מאוד הוא למד את החוקים של הפוליטיקה הישנה, והפרשייה של אתמול היא עוד מהלך ציני בנוי היטב בדרך לפיצוץ הקואליציה, מיתוג מחדש והליכה לבחירות.
השוויון בנטל לא באמת מחזיק? לא הולך הקטע עם אחי העבדים? יש לי! בואו נלך על הטיקט הליברלי הלא מזיק שכ״כ אוהבים המצביעים מרעננה וצפון תל אביב.
יאיר לפיד נמצא בצניחה חופשית, הסקרים והרחוב ממשיכים להפנות לו עורף והוא אוסף אחריו אוסף כשלונות מחריד שהכבד ביותר עוד לפניו - הוא עוד יצטרך לעמוד מול אזרחי המדינה עוד שנה וחצי ולהסביר איך ההבטחה שלו לעוד שנתיים הכל יהיה טוב לא התגשמה, לא בטוח שהם יחכו עד אז, לא בטוח שהם יוכלו לחכות, רק בחודשיים האחרונים הציתו את עצמם רק חמישה אנשים על רקע מצב כלכלי קשה, שלושה מהם נפטרו, והמדיניות הכלכלית המתמשכת גובה את קורבנותיה. אין לו בשורה אמיתית לתת.
אז מה הוא עושה? מעמיד סדר יום פיקטיבי בנושאי קונצנזוס אצל הקהל שלו - ביד אחת הוא הצ'ה גווארה של הגזענות נגד האתיופים וביד השניה הוא מעביר חוק ששולח פליטים מאפריקה לכלא ללא משפט ואת תוכנית פראוור שעוקרת בדואים מביתם, שלא יחשבו שהוא שמאלני יפי נפש כמו החבר׳ה ממרצ.
שרת הבריאות גרמן יוצאת במסיבת עיתונאים שבו היא מודיעה על שינוי חוק הפונדקאות על מנת שיאפשר גם לזוגות הומוסקסואלים להכנס להליך, רק שעם כל הכבוד לכוונות של גרמן, שינוי החוק צריך לעבור בכנסת, אותה כנסת בה עדי קול ושאר החבורה של לפיד מנסה להעביר בה ללא הצלחה השוואת תנאי מיסוי לזוגות חד מיניים, כיוון שההסכמים בין בנט ללפיד מאפשרים לו וטו בנושאים של דת ומדינה. וזה בלי לשכוח את האמירות המכובסות לגבי הצורך במשא ומתן וחתירה לשלום.
בקיצור - שוב ועדות והצהרות ומסיבות עיתונאים חסרות שיניים שעל הגב שלהן הוא מייצר מערך יחסי ציבור שמציג אותו שוב כמוחה, אקטיביסט, הפעם מניף דגל הליברליות ומחנה השלום המתון - ממש מתוך הברושור לפריים טיים הישראלי.
כי האמת היא שאני חושבת שהוא היה רוצה להתחיל מהתחלה. הוא מבין שהוא פישל, הוא מבין שיום הדין שלו קרב, הוא נואש ולחוץ ורוצה להגיע להישגים מהר רק שידיו כבולות והוא לא יכול לעשות מהלכים אמיתיים - כי על ההסכמות הקואליציוניות שהוא בעצמו בנה בברית עם בנט והכניסה לממשלה הימנית הוא חתם מרצונו החופשי.
הוא לא באמת יכול לתת שוויון זכויות ללהט"בים, הוא לא באמת יכול לקדם סדר יום אזרחי, הוא לא באמת יכול לקדם את תהליך השלום, הוא לא באמת יכול לפתור את משבר הדיור בתוך גבולות הקו הירוק במקום מחוץ לו. בניגוד למה שהוא מספר לכם, יאיר לפיד לא באמת נסער. יאיר לפיד מודאג. הוא מודאג שעליתם על הבלוף שלו. ובצדק. אז הוא מראה לכם אווירון, לובש שוב את הטי שירט השחורה ומקווה שכשהוא יפרוש מהקואליציה אתם לא תשימו לב מה קרה פה, אבל אתם - אתם באמת צריכים להיות נסערים שהוא חושב שאתם כל כך מטומטמים.