נו, הצליחה לח"כ מיכאל בן ארי הפרובוקציה. הגזען הנאלח, איש "כך", החליט לדחוף ל"צפונבונים" של בריכת גורדון את הגזענות הסמויה והמודחקת שלהם - והמטומטמים נפלו כמו טאטע'לך למלכודת השקופה. כמה טיפש אפשר להיות?
למי שלא שמע ולא ידע, בן ארי וחבריו הגזעניים איתמר בן גביר וברוך מרזל העלו רעיון מבריק: נמצא כמה סודנים בתחנה המרכזית, נשלם להם, נקנה להם בגדי ים וכרטיסי כניסה לבריכת גורדון היוקרתית, ונראה אם יפי הנפש של צפון תל-אביב (בריכת גורדון קרובה יותר ליפו מאשר להרצליה, אבל לא משנה) שאוהבים (כביכול) להילחם על זכויות האדם של העובדים הזרים באמת רוצים להיות בקרבתם. התוצאות, איך לומר, לא מלבבות.
האנשים הנכונים והיפים הגיבו בדיוק כמו שהגזען המוצהר התכוון, והתקוממו באופן אינסטינקטיבי נגד הרעיון שהכושים האלה יזהמו בנוכחותם את הבריכה שלהם. הם לא אמרו את זה כך, אבל זה היה די ברור מהתנהגותם. גם אם המלה "יזהמו" חריפה מכדי לתאר את ההרגשה של הבורגנים שראינו בחדשות, היה ברור שזה פשוט פגע בתפיסת העולם המסודרת שלהם לראות את מנקי הבתים חודרים למפלט האנין שלהם. גם מי שלא התרגז על עצם נוכחותם של הסודנים אלא התקומם נגד הפרובוקציה הדוחה, שיחק ישר לידיים של חייליו של כהנא.
מה שהשוחים התמימים צריכים היו לעשות, מיד כשראו מי מוביל את הקרקס, היה לקדם בברכה את המתרחצים השחורים. לשמוח בהגעתם. להצטרף אליהם למשחק בכדורמים, לכבד אותם בשתייה או חטיף ולהביע נחת מיום ההתרעננות שהאנשים קשי היום האלה זכו לו, ולא משנה כרגע מאילו מניעים. אפשר היה אפילו להודות לכהניסטים שהביאו אותם ולשבח אותם על הצטרפותם לכוחות האור הדואגים לחלש ולגר שבקרבנו. פרובוקציה מנצחים בזיהוי מהיר ונטרול מלגלג, לא בהלם מבולבל ובצקצוק שפתיים חסוד.
עדיף שינצלו אותך בבריכה מאשר בשירותים
אבל לא. גם חברת המועצה רחל גלעד-וולנר, שאני משער שהיא בסך הכל בנאדם חיובי כי היא מסיעת "עיר לכולנו" החיובית, תפסה פוזה של גננת וניסתה לחנך את הפרולטריון לתודעה מעמדית ולהסביר לסודנים המסכנים שמשתמשים בהם. זה הזכיר לי את העובדת הסוציאלית מ"סאלח שבתי", שמסבירה לסאלח ש"המאה העשרים אינה מקום לגור בו" ונענית בלגלוג ש"גם המעברה לא". תכלס? גם אם הסודנים היו מבינים שהשתמשו בהם, לא בטוח שהיה אכפת להם. במקום לנקות לאנשים כמו גלעד-וולנר את השירותים בשביל כמה גרושים, הם בילו כמה שעות בבריכה ועוד קיבלו על זה חמישים שקל ובגד ים מתנה. הלוואי שבי היו משתמשים ככה לפעמים.
על הגועל שבהתנהגות של הכהניסטים (שימוש באנשים החלשים ביותר בחברה, תוך ניצול מחסום שפה, כדי לקדם את האיבה כלפיהם - ממש כמו שהנאצים היו תופסים יהודי ברחוב ומצלמים אותו מחטט באפו השמי הענק כדי לעורר בצופים סלידה מהיודן המתועבים) אין הרבה מה להרחיב את הדיבור. הם הרי כלל לא מתכחשים לגזענות שלהם, אלא מתגאים בה. בן גביר אמר את זה במפורש: אם חלילה תתנו זכויות אדם לסודנים, הם יגיעו - שוד ושבר - עד לשכונות המטופחות בצפון, וזו הרי האימה בהתגלמותה. במקום להפריך את הציפייה של הגזענים ולהגיד במילה ובמעשה "נו, אז מה?", אישררו המתרחצים הלבנים את הדעות השחורות לגביהם.
אבל האמת היא שהאנשים שמובילים את המאבק למען יחס הוגן לעובדים הזרים ולשאר מוחלשי החברה אינם הבורגנים בבריכת גורדון, אלא חבר'ה שברובם בחיים לא היו מוצאים בה את מקומם. אף אחד מחבריי האקטיביסטים לא היה מגיב כמו שהגיבו הגורדוניסטים (שכבר הוכיחו כמה הם פעילי זכויות גדולים כשהמאבק הכי נחוש שרובם השתתפו בו היה זה נגד סגירת הבריכה המפוקצת שלהם או הזזתה כמה מטר לאורך הטיילת). לפחות מבחינה זו אפשר להגיד שהפרובוקציה לא הצליחה, כי היא פשוט לא כוונה לאנשים הנכונים.