בדיחה ישנה מספרת על מפעל למזון כלבים שלא הצליח להתמודד בשוק. הבעלים כינס את מועצת המנהלים ותהה: "רבותיי, הניהול שלנו מבוצע בשיטות המתקדמות ביותר על ידי אנשים עם רקורד הצלחה מוכח בתחום, עם המכונות החדישות ביותר, סוכנות הפרסום שלנו עטורת פרסים... אז איך אתם מסבירים את השורה התחתונה?" בוס, אמר אחד הנוכחים, הכלבים פשוט לא רוצים לאכול את זה.
גם הימין המתנחל בישראל מאוד משתדל, אבל סובל מבעיה של תדמית הסחורה שלו בשוק. לכן הוא עושה מאמצים נואשים להסתיר את מקורה ("זה לא מסר של מועצת יש"ע! אנחנו תנועה ישראלית חדשה ושורשית, תנועת מרכז!") תוך שהוא מוכר טיעוני איש קש, פרנויה היסטרית ושקרים גסים יותר ופחות. צרה היריעה מלפרט את כל הקמפיינים שמריצים גופים שמסרבים לחשוף בבירור את זהותם האמיתית - ואני לא מדבר על איזה תשלום שהגיע ממדינה זו או אחרת שתורמת במקביל גם לאיזו צדקה ערבית או אסלאמית. אני מדבר על אנשים שיושבים באותו משרד וממלאים תפקידים בשני גופים לכאורה לא קשורים.
דוגמאות? יש כמובן את "אם תרצו", המושקע מבין מאמצי ההסתרה. היה את "רק ישראלי", הארגון שטען שמי שדורש להעלות לברוני הגז את התמלוגים הוא אויב ישראל שמנסה לשעבד אותה לצריכת גז של ערבים. הם נאלצו לסתום את הפה כשלפתע נשמע קול צייצני, וחבר הכנסת נילס הולגרסון (המכונה גם אריה אלדד) פעה בעוז ובנחרצות ש"סליחה, אבל גם אני בעד זה. גם אני כל הדברים האלה שאמרתם?". ויש את "צעירים למען ירושלים", והיה את הקורס של מועצת יש"ע לעורכי ויקיפדיה - היי, אם העובדות לא לצדך, עוות אותן.
חדירה גסה לפרטיות וגניבת זהות
ואתמול קיבלנו עוד מנה, עם הודעות הטלפון המפוברקות של רנטיסי, דובר החמאס. לא נרבה בדיבורים על המסר המשעמם של "מי שלא מסכים איתנו אוהב ערבים בתחתשלהחמאס". החלק העצוב הוא שמבחינה תעמולתית גרידא, היה להם משהו. היות שרנטיסי מודה שההקלטה (גם אם לא שגיאות הכתיב הסטריאוטיפיות) היא אכן שלו, אז למרות ההתחזות היה להם משהו ביד – אילו היו נותנים למשהו הזה לדבר בעד עצמו. לא איזה טיעון מחץ מדהים, שהרי זה לא סוד שרנטיסי מתראיין לגל"צ (הם הרי משדרים את זה, או לפחות מצטטים את דבריו), אבל משהו. גימיק נחמד.
אבל לא. הם כל-כך התרגלו כבר לשקר, שהם היו חייבים לפרוץ לטלפון שלו ולשלוח בשמו סמס. לא מספיק שיש הקלטה של רנטיסי אומר שטוב שתהיה גלי צה"ל, חייבים להעמיד פנים שהדבר כל-כך בנפשו שהוא שלח סמס בתפוצת נאט"ו להסב את תשומת הלב לדבריו בנושא. אפשר לגלגל עיניים ולהעמיד פנים שזה לא משנה מהותית את התמונה, אבל מה לעשות, אין הוכחות כמו לקייס ה"קטן" יותר.
עכשיו כולם קוראים להעניש אותם. אני דווקא לא חושב ככה. אילו הם היו פורצים לאזרח או אפילו תושב ישראל לטלפון הייתי אומר בוודאי, זו חדירה גסה לפרטיות וסוג של גניבת זהות. זה לא פחות פשע לעשות את זה לדובר החמאס, אבל היות שזה דובר החמאס אני לא חושב שהפגיעה הזו חייבת להיות דווקא בראש סדר העדיפויות של התביעה, אם להגדיר את זה ככה. עם זאת, אם גל"צ רוצים להתעקש, אין ספק שיש להם קייס אזרחי - ולו רק על ההתחזות לעובדי התחנה.
אני חושב שהחשיפה כשלעצמה היא עונש מספיק גדול לארגון הקש של משה קלוגהפט, "ישראל שלי", שכפי שכבר הבנו הוא בסך הכל זרוע של מועצת יש"ע. מי שגם כשהוא משיג משהו אמיתי חייב לעטוף אותו בשקר גס אינו ראוי ליחס רציני, גם מצד מי שחושב שחייבים להשאיר את השטחים ולשנות לרעה את היחס לערבים - בשטחים ובישראל. כמו במקרה של "אם תרצו", אני בטוח שעיון במקורות המימון של "ישראל שלי" ושאר מפעלות קלוגהפט יניב תגליות מעניינות.
יאללה בית"ר
ולסיום, זה מה שעושה הקהל שהכי קונה את המסרים של ישראל שלי ושאר השמות שממציא קלוגהפט, כשהוא לא ממציא שקרים על אחרים כדי להצדיק את עצמו:
אני לא אצקצק בלשון על הנחלת השנאה לדור הצעיר (טוב הנה עשיתי, בקטנה) אבל אני רוצה להגיד דבר פשוט: אני לא מכיר מקרה אחד בהיסטוריה שבו מגמה של הבעה פומבית של רגשות מהסוג הזה נגמרה טוב. אם אתם מכירים, תרגישו חופשיים לשתף.
נ.ב. בשעת פרסום המאמר קיבלנו הודעה גם מאשרף עג'רמי, שר האסירים מפת"ח. מתברר שגם הוא "מתנגד" לסגירת גל"צ. אולי די?