היום תשעה באב, בו מרבים לדבר על שנאת חינם והצורך באחדות. אז תרשו לי להיות רשע ולהגיד שלפעמים אחדות זה דבר שמפריזים בערכו. עם כל הכבוד לחז"ל, שהטילו על עצמם צנזורה חמורה בכל הנוגע לאמת על המרד הגדול, הרומאים כבר לא איתנו והיום מותר לספר: המרד לא כשל בגלל "שנאת חינם" וכל מיני התחסדויות על קמצא ובר קמצא, אלא בגלל שלא היה לו סיכוי צבאי ריאלי מלכתחילה.
את מעט הסיכוי שאולי היה לו בכל זאת הרסו הקנאים והסיקריקין הבזויים, ששחטו אנשים ברחובות ירושלים ושרפו את מחסן המזון בשם הדרישה החולנית להוכיח אמונה באלוהים על ידי התמודדות מול הרומאים דווקא בשדה הפתוח, שם היה להם יתרון מכריע, במקום להיעזר בביצורים המעולים של ירושלים. עוד מכשול לכל סיכוי להצלחה היה הסירוב של הפסיכופתים לנהל דיפלומטיה ולנסות לגייס את עמי האזור להתמרדות כוללת, דבר שהיה כופה על הרומאים לפצל את כוחותיהם. נכון, כשהקנאים הפסיקו להטיל שלטון אימה בעיר והתפנו אשכרה להילחם באויב, הם רשמו כמה הצלחות טקטיות מרשימות, אבל מבחינה אסטרטגית מצבם היה אבוד מלכתחילה.
למעשה, המרד לא כשל בגלל "שנאת חינם" אלא דווקא בגלל ניסיונו של ראש ממשלת המתונים, חנן בן חנן, להתייחס לקנאים במתינות וב"אחדות", גם אחרי שמחץ את הפוטש הראשון של הסיקריקין ומנהיגם מנחם הגלילי. אילו הוא היה נותן ליוחנן מגוש חלב ולאלעזר בן שמעון את הסטירה שהגיעה להם וכופה את מה שהוא באמת רצה - להגיע להסדר נוח עם הרומאים על סמך ההצלחות המוקדמות - חורבן הבית היה נמנע. כשמדברים על "אחדות", הרבה פעמים מתכוונים שמי שהכי פחות מוכן לפשרה הוא זה שיכתיב מה יקרה, כי ברוח האחדות צריך לוותר לו.
אז זהו, שלא. אילו דוד בן גוריון היה שם בראש מעייניו את "האחדות", ישראל הייתה הופכת מיד עם היווסדה למדינה כושלת, שבה כל פלג פוליטי מנהל מיליציה ומאמצי חימוש עצמאיים. במקום זה הוא נתן סטירה כואבת, פירק גם את המיליציה של תנועת הפועלים, ווידא שלישראל יהיה רק צבא אחד מאוחד.
ברוח זו, אומר שוב: הציונות טעתה כשניסחה סיסמא כמו "שנית מצדה לא תיפול". מתבצרי מצדה היו החלאה הגרועה ביותר של הדור, אל-קאעדה של זמנם, וכמו למרד בכללותו גם להם לא היה סיכוי מלכתחילה. הסיסמא הנכונה הייתה צריכה להיות "שנית הסיקריקין המזורגגים לא ישתוללו לנו פה".
שתי הערות
1. שמעתם על "פעילי השמאל הקיצוני" שמפיצים כביכול תמונות של נתניהו במדי אס.אס? אז זהו, שהאתר המסתורי שבו הופצו התמונות, זה שירד מהרשת תוך כמה שעות מרגע שהתקשורת הממוסדת בלעה את הלוקש, רשום על שמו פעיל ליכוד, שמחזיק בין השאר גם את האתר "ליכודניק". נותר רק לשאול מה בדיוק הקשר בין בנימין נתניהו למר פיליפ הוברט, המכונה גם "אלברט שני", ולתהות אם הברון פון ביבהאוזן באמת כל-כך נואש.
הערת המערכת: אותו פעיל ליכוד מכחיש קשר לתכני האתר המדובר וממילא גם לתמונה של נתניהו.
2. מצד אחד, צה"ל אומר שהתחזיות הפרועות של שר החוצפה אביגדור ליברמן על "קציר דמים" שצפוי בספטמבר אינן מוכרות לו. מצד שני, בשקט בשקט, הוא משתדל לגרום להן להתממש. בשבועות האחרונים הגביר צה"ל את הדיכוי שלו ברחבי השטחים, ואין כמעט לילה שבו לא מתבצעים פשיטות ומעצרים עמוק בשטחי A. הניסיון להבעיר את חזית הדרום כשל, אחרי שהחמאס עצמו פעל למנוע את המשך ירי הקסאם (שבא בתגובה להפצצות של צה"ל בעזה שלא דווחו בתקשורת המהוללת שלנו). בינתיים צה"ל עצר את ראמי חוואל, שחקן ב"תיאטרון החופש" של ג'וליאנו מר ז"ל בג'נין, הטיל לזמן קצר איפול על המעצר ומסרב גם עכשיו להסביר את הסיבה למעצר.
יש לקוות שהפלסטינים חכמים מכדי להעניק לביבי מוצא מהדייסה הכלכלית שבישל באמצעות משבר ביטחוני מפוברק. ספטמבר יבוא וילך, והבעיה הבסיסית של דיכוי כל המעמדות שאינם זה העליון בישראל תישאר עד שתיפתר. תתמודד, ביבי - או שתלך הביתה ותיתן למישהו שעבורו זו לא "המרת דת" לעשות את זה. לא צריך בשביל זה בחירות חדשות, כמו שאמר יפה יוסי גורביץ. הליכוד יכול להישאר בשלטון, ואפילו להמשיך במדיניות ההתנחלות והכיבוש שלו, עד שהעם יתקומם בשעה טובה גם נגד זה. ביבי? פחות.