אלכוהוליסט אנונימי או כל מתמכר המבקש להיגמל מהתמכרותו, מבקש מהאל בתפילת השלווה המפורסמת "שיתן לו את התבונה להבדיל בין שיכולתו לשנות ובין שאין ביכולתו לשנות".
אני מבקשת להציע למכורי משחק "חרדים ועצבים" גרסה משופרת של תפילה זו. שיאמצו לעצמם למען השם, או יותר נכון למען עצמם ולמען המטרה, את תבונת ההבדלה. שישכילו להבדיל בין מלחמות אמיתיות, בין מאבק על צביון, דמוקרטיה וזכויות הפרט לבין התחשבות במגזר אחר, תחושותיו ואורח חייו.
לטובת אלו שלא התעוררו בבוקר לזעם חילוני חדש וקדוש, תקציר הלהט היומי: הנהלת מוזיאון ישראל בחרה להקצות שעות ביקור נפרדות לגברים ולנשים. פני שתתארגנו להפגנת גוועלד ולקריאות "אירן זה כאן", כמה הבהרות, המדובר הוא בתערוכה הנושאת את השם "חסידים – לא רק שחור לבן". נסו למצוא את הקשר בין נושא התערוכה לציבור החרדי. בין המנחשים נכונה יוגרל סיור במאה שערים, להפנמה.
בהתחשב בנושא התערוכה וקהל העשוי להתעניין בה, הוחלט על שעות נפרדות לתערוכה זו בלבד. השעות הנפרדות לא יפגעו בשעות הפעילות הרגילות של המוזיאון. נרגעתם?! עוד לא? למה? למה לא לאפשר לחרדים לצרוך תרבות במסגרות ההולמות את אורח חייהם וערכיהם? למה להתעקש על הנחלת ערכים שיווניים ברזולוציות כל כך ספציפיות כאשר התמונה כולה מטושטשת מרוב פיקסלים של נשים מצונזרות. מה אכפת לי, לך ולכן שאנשים חרדים ילכו לתערוכה והנשים ילקקו ארטיק בחוץ וברוטציה?
לכשלעצמו, עניין ההפרדה מטריד אותי. מטרידה אותי העובדה כי מגזר שלם רואה בי ובבנות מיני- אובייקט מיני. אני לא שוחחתי עם גבר שאינו בן משפחה עד גיל מאוחר יחסית (21, מאוחר מספיק?) ועדין משתדלת להתרפא מפירותיו הבאושים של עיקרון הפרדת המינים. בימים יפים ובמצב רוח הולם אני עדין נלחמת על זכותי החוקית לנשום את אווירו הדחוס של האוטובוס מכל מקום שארצה. כן, למרות החוק האוסר זאת, אוטובוסי ההפרדה נעים ובועטים. הטרידה אותי כרזת הסרט "הדילרים" בירושלים. בכרזה צונזרו מלכתחילה השחקניות יובל שרף ומיכל גבריאלוב, הג'וינטים ושיח הגראס אגב מוצגים ובכייף. ערעור ערכים? אווילות או אולי כפי שמקורות יודעי דבר מספרים, גם בחורי ישיבה נותנים בקאנביס. כי אם אלוהים ציווה על משה (רבנו) "קח לך סמים". מי הם שימנעו?
המאבק על דמותה היהודית-דמוקרטית של הארץ הוא מאבק ראוי ולגיטימי. פחות ראוי ונכון הוא להתעלם לחלוטין מרצונו של האחר. למרות שהוא נוגד עקרונות ליברלים ומנציח פירוד. כן, אני יודעת שהדרישה לכיבוד ערכים והתחשבות ברגשות היא חד-צדדית. שיש על מה להלחם ויש מטרות ויש הרבה עוולות. אבל למען אותו מטרה. בואו נבחר בתבונה את המלחמות שלנו.