אז מחיאות כפיים סוערות לעמית סגל, כתב חדשות 2, שהצליח להחזיר את שר התיירות סטס מיסז׳ניקוב למשרה מלאה כבליין בחיי הלילה של תל אביב לאחר שהמשימה הושלמה עם הדחתו של השר מרשימת ״ישראל ביתנו״ על ידי אביגדור ליברמן.
על הדרך, אפשר גם לטפוח על שכמו של ראלב מג׳אדלה על תפקידו הקומי המשובח בסרט הקצר ״פרשת המים של אנסטסיה מיכאלי״, אפילו להעניק לו פרס על מפעל חיים בשם הקהילה ההומו-לסבית. ואל תשכחו לשלוח זר פרחים לטורקיה בעבור הסתלקותו של גיבור משחק הכיסאות, דני איילון.
ג' בהתנהגות, מחל בקלפי
אבל עכשיו נעצור לרגע את הסטנדינג אוביישן בחברת החדשות, את נאומי הניצחון של העדה הדרוזית וחברת מקורות, את תגובות השמחה בקלאב מד. כל שלושת המודחים – מיסז'ניקוב, איילון ומיכאלי – הם גיבורי פרשיות שהתקשורת ובעקבותיה גם הציבור ברשתות החברתיות העלו על סדר היום, בין אם מדובר בתחקיר, סיקור, פרשנות, סטטוסים או ממים.
נראה שהבעיטה בתחת שקיבלו כל השלושה, מקורה באקט פופוליסטי שנעשה בטיימינג מחשיד של ערב הבחירות, כזה שנעשה מתוך פחד או תחושה נקם אינדיבידואלים, שנעשה במטרה לצבור הון פוליטי או להשקיט את חששותיהם של המועמדים האחרים לתפקידים השונים, שנעשה במטרה לרכך את דעת הקהל, שנעשה בתיאום, בשיתוף ובידיעת מנהיגי "הליכוד ביתנו" כדי לסלול את הדרך לקדנציה נוספת ללא הפרעה ולאפשר לבוחר הנבוך לשים את הפתק הנכון מבחינתם בקלפי.
אל תירדמו בשמירה
לכאורה, העיתונאים החרוצים והגולשים האקטיביים יכולים לסמן לעצמן וי גדול על השותפות בהדחת שלושת הפוחזים שכיכבו בשלוש מהפרשיות המסוקרות ביותר בשנה האחרונה. אבל לעצור כאן יגבול בחוסר אחריות, בעיוורון כלפי ההתנהלות הפוליטית של ראשי המפלגה החזקה בישראל, בסיוע עקיף לכוחניות המתגבשת והבלתי נסבלת של מנהיגי המדינה בהווה וכנראה גם בעתיד, בהעברת כובד המשקל על סעיפי בליינות וטמטום בלבד מבלי לטפל בשחיתות ובעוולה.
