השבוע מישהו אמר לי - תשמעי אורית, את חייבת לכתוב נגד חוק הפורנו, המפלגה שלך מאבדת את זה, תרגיעי אותם. ככה זה, פעם למדת באולפנה, מאז אנשים בטוחים שהבית היהודי זה הבית שלך, לא משנה כמה תכתבי שבצלאל סמוטריץ' עושה לך בחילה.
ובאמת, אני נגד הרבה אמירות ומעשים שיוצאים מהמפלגה הזאת. מאמינה בכוונותיהם הטובות של נפתלי בנט ואיילת שקד אבל כל השאר לא נבלעים לי בגרון. ובכל זאת כשחברת הכנסת שולי מועלם הגישה את הצעת החוק לסינון פורנו, דווקא יצא לי איזה "וואו" קטן. אני בעד.
* * *
תקצר היריעה מלתאר את חוסר האונים של גברברי הפיד שלי למשמע החוק לסינון פורנו. הגדיל לעשות אושיית פייסבוק שדקות אחדות לאחר פרסום הצעת החוק, פרסם תמונה של מועלם עם הטקסט המקסים: "מוזמנים לאונן על שולי אבל רק משעה עשר בלילה". הוא הסיר את הפוסט אחרי מספר דקות, אבל הפואנטה הייתה ברורה: גברים שנוגעים להם בפורנו עלולים לאבד את זה טוטאלית.
אני לא רוצה להרוס כאן לאף אחד את החגיגה, באמת שלא. יש משהו בשיח על פורנו, שאוטומטית מחלק את המגיבים למגניבים מול משביתי שמחות, ולכן אגיד כבר עכשיו שאני מכבדת אנשים שצופים. אוקיי, מכבדת זו לא המילה, בואו נגיד שאין לי שום בעיה איתם. בנסיבות מסוימות אני אפילו בעד; בכל זאת מה הוא יעשה כשכואב לי הראש? אבל בתור אמא אני אומרת: יש היגיון בלהפוך תכנים פורנוגרפיים לפחות זמינים ברשת.
זה דיון ישן: הילדים היום מתוחכמים יותר, טכנולוגיים יותר וגם יודעים יותר על סקס, הרבה יותר. עכשיו, אין לי בעיה עם ידע, אבל סקס של פורנו זה לא הסקס שאנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו, מן הסתם.
אם אנחנו בגילם מקסימום קראנו על אורגזמה וניסינו לדמיין במה מדובר, הם כבר שומעים ורואים הכל ברשת. מדובר באובדן תמימות מוחלט, והמציאות מיישרת קו. מספיק לבחון תכניות בערוצי הילדים של היום לעומת של פעם בשביל להבין: שפה חצופה, לבוש חושפני, סצנות אלימות - הם כולם תוצאה של הפורנו שמציף אותנו, ואל תגידו לי ש"הילדים שלי לא רואים פורנו, אין סיכוי".
יש לי חברה, דתייה שמרנית עם כובע ובית כנסת קבוע בלו"ז, שיום אחד התקשרה אליי נרעשת: היא תפסה את הבן שלה, נער מתבגר, רואה פורנו במחשב. היא לא ידעה להסביר איך הוא הגיע לזה, אבל עובדה: היא ראתה מה שראתה, ומאז יש להם בבית אינטרנט "רימון". זה לא מתאים לתפיסת עולמה, היא לא משתגעת על צנזורה בבית, אבל אחרי שקרה מה שקרה היא ובעלה החליטו שעד כאן; הם מעדיפים פחות מדי מאשר יותר מדי.
"לכי תדעי כמה זמן הוא כבר רואה את זה", היא השתנקה לי בטלפון, "מקווה שתפסתי את זה בזמן".
אני לא רוצה אינטרנט רימון. כשאני רואה מי מחבריי מחזיק בבית אינטרנט כשר, אני מבינה שאני לא קהל היעד. אין לי שום כוונה לשחזר עם ילדיי את החינוך שאני קיבלתי באולפנה ואני לגמרי חושבת שמגיל מסוים צריך לדבר עם הילדים בפתיחות על מין, אבל אני לא רוצה שהילד שלי ילמד על סקס מסרטי פורנו, לא רוצה שיחסי מין מבחינתו יהיו האיברים והתנוחות והזיופים שרואים בסרטים האלה.
* * *
אז כן, אז אני מוכנה לוותר על פורנו בשביל הילדים. סתם, אני מוכנה לוותר על פורנו כי אני לא רואה פורנו.
פורנו בעיניי זה לא דבר מחרמן, הרבה יותר מושך אותי לצפות בסצנה סקסית בקולנוע, מבוימת להפליא ומשוחקת היטב, מאשר לראות נשים שואגות את סבלן בזיוף מוגזם.
ואם כבר טעם אישי, אז הפורנו שלי זה נעליים. שם כיף לי, שם אני מתפרקת, לא משנה כמה גרוע היה היום שלי – תנו לי שופינג נעליים ואני נרגעת.
אני יודעת שכפמיניסטית אני צריכה להתייחס לפורנו מאוד ברצינות, להתחלחל ולהזדעזע לסירוגין, רצוי בתכניות בוקר מיזוגניות. אבל אני כבר מזמן הבנתי שאי אפשר לנצח בכל המלחמות, על כן עליי לבחור אותן בקפידה. אמרתי בעבר ואני אגיד שוב: אין זונות שמחות. בתעשיית הזנות והפורנו עובדות נשים אומללות, אבל אין טעם למחות כי פורנו תמיד היה ותמיד יהיה, זה עניין של ביקוש והיצע. נשארה ההחלטה האישית: האם זה מתאים לי או לא.
עוד לא ברור איך בדיוק יבוא חוק הפורנו לידי ביטוי: אם אני מבקשת מספקית האינטרנט שלי לחסום תכנים פורנוגרפיים, מה בדיוק ייחסם? האם רק סרטי פורנו או גם תמונות עירום למשל? ההצעה המקורית של מועלם עסקה בכלל ב"תכנים פוגעניים ואלימים" שיוסרו אוטומטית מכל משתמש – זה היה אגרסיבי וכללי מדי ולכן לא התקבל באהדה.
הצעת החוק המרוככת שעברה בקריאה טרומית מציעה סינון רק למי שיבקש זאת. אני בהחלט מתכוונת להשתמש בסינון, ורק רוצה להזכיר לח"כ מועלם שאנחנו מדברים פה על חוק לסינון פורנו, אז בבקשה לסנן רק פורנו, לא אתרי להט"בים נגיד.
* * *
החוק הזה יעשה עוד לא מעט כותרות עד שיעבור בכנסת, אין כמו פורנו לחמם את האווירה ולאוורר אמוציות. אבל מה שלא יהיה, בעיניי שולי מועלם כבר ניצחה.
במציאות שלנו החוק הזה כל כך הגיוני ומתבקש, שאני אפילו קצת מאוכזבת מכך שהוא יצא דווקא ממפלגת הבית היהודי. הרי לא מדובר בנושא דתי, עוד לא שמעתי על הורה שמרוצה מזה שהילד שלו נתקל בפורנו, אז למה דווקא אישה דתייה מהווה סמן ערכי בכנסת? למה שוב הקלישאה הזו שהדתיים ערכיים יותר, דואגים יותר לחינוך ילדיהם? חבל ששלי יחימוביץ או אורלי לוי אבקסיס לא חשבו על זה קודם.