אין ספק שישראלה ישראלי (שם בדוי, כן?) חייבת לקבל תכנית משלה. היא הכוכבת של המשרד וגם יפה אמיתית - במיוחד עם הפאה החדשה - וחבל שתהיה אחת ממיליון באיזו הפקה, עדיף שתכוון גבוה, לתכנית שבה כל הזרקורים יהיו רק עליה; זה מה שכותבות לה החברות בתגובה לפוסט שלה, והן יודעות על מה הן מדברות, תאמיני לנו ישראלה, קטן עלייך האח הגדול.
כן, גם ישראלה קיבלה השבוע טלפון מהפקת האח, צילמה מסך, והעלתה לפייסבוק תמונה של האייפון עם "קופרמן הפקות" כתוב בגדול. לצד התמונה כתבה משהו בסגנון: "שאני אלך לאח הגדול? פחחחח חיים בסרט לא עוזבת את הילדים לשנייה ימות העולם!". עכשיו תכפילו את זה פי מאה בערך, והנה לכם סיכום השבוע בפייסבוק.
* * *
מאחורי כל חרדית עם פאה הוליוודית וליפסטיק אדום מדי מסתתרת ליהיא גרינר שמתה לפרוץ לפריים טיים; האמת, גם מאחורי כל חרדי. אני מדברת כמובן על אלה שמטפחים פרופיל פייסבוק ואייפון לא כשר, לא על אלה שמחזיקים בארון ברז מיוחד לפסח ומשקפי טשטוש לשמירת עיניים.
השבוע נדמה היה שהטלפון של קופרמן הפקות לא פסח על אף חרדי או חרדית עם פייסבוק פעיל. "אבל איך לכולם יש את קופרמן הפקות באנשי הקשר?", תהה חרדי כלשהו לנוכח צילומי המסך. ובכן, מדובר באפליקציה שמזהה מספרים - לא בדיוק טלפון כשר, אבל החרדים של היום, יו נואו.
אין לי שום קשר להפקת האח הגדול – לתשומת לבם של אלה שמבקשים ממני לסדר להם כרטיס כניסה לבית – על כן אני לא יודעת מה בדיוק קורה שם מאחורי הקלעים, אבל לא קשה לנחש שבעונה הזו הם להוטים ללהק חרדי. כמובן שאף חרדי לא יעז להודות שהדבר מחמיא לו, לא כל שכן שהוא יודע במה מדובר.
"איך בדיוק הם חושבים שאצטרף לתכנית כזאת כשהמשימות שם מובילות להרהורי עבירה?", הזדעק חרדי אדוק.
"אם אתה כזה צדיק", שאלתי אותו, "איך אתה יודע שיש בתכנית משימות? אסור לך לצפות בה".
אז זהו שהוא לא בדיוק צפה, רק שמע מבן דוד של חבר של שכן. חרדים לעולם לא יודו שהם רואים טלוויזיה, פשוט אין סיכוי. הם כמובן כועסים על אמנון לוי ומדקלמים דיאלוגים משטיסל ומדברים על הכתבה ההיא של אילה חסון, אבל כששואלים אותם איך הגיעו לחומרים האלה, זה תמיד: "קיבלתי לינק", "ראיתי במקרה במחשב", וכמובן, הבן דוד עם הטלוויזיה.
מה לעשות שאף רב חרדי לא יאשר את המכשיר המשוקץ, ובדיוק בגלל זה הם כה משוויצים בטלפון מקופרמן; למסך הם לא יגיעו, אז לפחות שכולם יידעו שהם בכל זאת קצת חשובים, וש"סירבתי בתוקף להשתתף בתכנית!", כפי שהצהירה ג' החרדית בפוסט שזכה להמוני לייקים.
אז בואו נפרק רגע את הסוגיה הקרויה "לסרב לריאליטי" – אנשים לא מסרבים לריאליטי, את זה חשוב לדעת. אנשים מסרבים *להגיע לאודישן לריאליטי*.
הליך הליהוק הוא כה ארוך ומייגע, וכולל מספר שלבים, משיחת טלפון דרך פגישה ועד טסט ועוד אחד ובדיקה רפואית ופסיכולוגית ומה לא; בשלבים מתקדמים, הנבחנים מן הסתם הגיעו עד הלום כי הם בעניין. מכאן הם כבר לא יסרבו.
תזכרו את זה בכל פעם שעוד מישהו מוכר לכם שהוא סירב להיות האלירז שדה הבא: בהיסטוריית הליהוק לריאליטי נרשמו רק מקרים בודדים של אנשים שחטפו רגליים קרות ברגע האחרון, וגם זה נכון בעיקר לעונות ה- VIP, כשלרוב הסיבה היא מו"מ שנפל על כסף.
אז נא לדייק, חבריי החרדים: לא סירבתם להשתתף בתכנית, סירבתם להגיע לפגישה עם המלהק. ומאחר שרק מעטים מתקבלים בסופו של דבר, רוב הסיכויים שגם ככה הייתם שומעים בסוף "לא".
* * *
אבל מחמיא שחושבים עליך, זה ברור. גם אם חצי עולם מקבל טלפונים מתכניות ריאליטי, עדיין יש חצי עולם שלא. אני זוכרת את הפעם הראשונה שאני קיבלתי פנייה מתכנית טלוויזיה – זה לא היה בדיוק ריאליטי, יותר שעשועון טריוויה בערוץ 10 עם אברי גלעד, ואני שאלתי אז את המפיקה דבר פשוט: למה לי לקחת את הסיכון שאצא סתומה בפריים טיים? ולמה שאסתובב ברחבי העולם עם תרמיל בשביל לצלוח משימת ספורט אתגרי, אם יש לי פחד גבהים ואני לא יודעת לשחות או להתמנגל עם סינים בשוק? ולישון על אדמה בוצית ולאכול קוקוס פעם בשלושה ימים – בשביל מה לי, אם גם מטיולים שנתיים הייתי מבריזה על רקע חוסר מסוגלות להסתדר בלי שמפו וקרם ידיים בשלוף?
זה פחות או יותר עונה על השאלה למה אותי למשל לעולם לא תראו בריאליטי, אבל אני מפרגנת לאנשים שמוכנים לצאת להרפתקה הזאת, וזה בדיוק מה שזה: הרפתקה. לכולם, ולחרדים במיוחד.
אמרים שחרדים שהולכים לריאליטי הם לא ממש חרדים. זה קצת נכון: לריאליטי יילכו חרדים שמבינים תקשורת או כאלה שיש להם עסק לקדם; לומדי התורה הקלאסיים פשוט חוזרים בשאלה מתישהו ופורקים כל עול.
אבל למרות החששות הטבעיים, יש לחרדים כמה סיבות טובות להשתלב בריאליטי; קודם כל, כדאי להם להשתלב, נקודה. תכניות מציאות הפכו לחלק מהתרבות שלנו בעשור האחרון, ולקחת בהן חלק זה אומר להשתתף במה שקורה פה. ברור שזה לא מתאים לכולם, אבל גם בציבור החרדי יש אנשים עם יצר הרפתקנות, ועדיף להפנות אותו לתכניות ריאליטי.
שנית, אין דבר משחרר ומסיר מסיכות יותר מהשתתפות בריאליטי; משתתפים בתכניות הללו תמיד עוברים תהליך, אבל בשביל חרדים שלא רגילים לזוז מטר בלי כבוד הרב, מדובר בחוויה מטלטלת ופוקחת עיניים פי כמה.
ודבר אחרון, גם ברמה החברתית הם ייצאו נשכרים: סוף סוף לתת לצופים הזדמנות להכיר חרדים באופן ישיר ובלתי אמצעי ולא דרך הכתבות של אמנון לוי – מה רע?
ובואו נודה: הקונספט של האח הגדול תפור על החרדים יופי. הרי ככה בדיוק הם חיים גם ביומיום - עם ויכוחים על התקציב, משימות מסביב לשעון, וידיעה שיש מי שמסתכל על כל צעד ושעל, מצ'פר ומעניש בעת הצורך. קלאסי.