כל גבר נורמלי יודע שאם הוא רוצה להאריך ימים ולא למות בפתאומיות ממחבת על הראש למשל, אסור לו בשום אופן להגיד לאישה שהיא שמנה. אבל דונלד טראמפ הוא לא גבר נורמלי, ולפני 20 שנה, כשהיה עדיין המפיק הראשי של תחרות מיס יוניברס, נזף בזוכה אלישיה מצ'אדו על שהעלתה במשקלה במהלך כהונתה.
בנסיבות אחרות, הילרי קלינטון לא הייתה מתעכבת על זה אפילו שנייה: מה אכפת לה ממיס ונצואלה 96' וממתי היא מסנגרת על מלכות יופי? אבל לא פוליטיקאית כהילרי תפספס הזדמנות לפמפם את יריבה המר כשונא נשים. וכך קלינטון, שמביעה בכל הזדמנות את סלידתה מתחרויות יופי – ומנשים יפות באופן כללי, אגב – אימצה אל לבה את מיס יוניברס לשעבר, באקט מבויים ומתוסרט היטב.
"הוא קרא לה מיס פיגי!", נפנפה קלינטון בידיה בעוד שטראמפ מכחיש בתוקף, "אבל יש לה שם, דונלד! קוראים לה אלישיה מצ'אדו! היא הפכה לאזרחית ארה"ב ותהיה בטוח שהיא הולכת להצביע בנובמבר הקרוב!"
טראמפ הגיב בחיוך מזלזל ולא תיאר לעצמו כמה רעש יעשה המונולוג הזה של קלינטון: נשים מכל רחבי העולם צידדו בה, והגברת מצ'אדו כתבה שתצביע לקלינטון "למען בתי ולמען כל הנשים העובדות", בציוץ שגרף המוני לייקים וצוטט בכל העיתונים בעולם.
כך קרה שהמנצחת הגדולה בעימות הראשון של המועמדים לנשיאות ארה"ב, היא דוגמנית במיל. שעד כה גוגל הכיר רק בצירוף המילים "סקס אנאלי". יופי הילרי.
* * *
ניחשתם נכון: אני לא סובלת פוליטקלי קורקט. אולי זה משום שאני עצמי בנאדם לא הכי דיפלומטי; פעם כי לא ידעתי איך להיות כזאת, ובהמשך כי לא רציתי. מה הטעם להגיד לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע? מעדיפה להיות נאמנה לאמת שלי, ומי שזה לא מוצא חן בעיניו אז ביי, כנראה שלא נועדנו זה לזו מלכתחילה.
ובכל זאת, לו הייתי פוליטיקאית, הייתי קצת מיישרת קו עם הנורמות של המקצוע. מבין מה אני אומרת פה, דונלד?
הבעיה עם מיליארדרים, שהם לא מנסים למצוא חן. בדיוק כמו קשישים שמגיל מסוים מאבדים את הפילטרים ויורים כל מה שעובר להם בראש - כך מיליארדרים שלא תלויים באיש לפרנסתם: כה מורגלים הם להיות בצד המוחנף ולא המתחנף, שהם פשוט לא יודעים להתחבב בכוונה תחילה.
זה לא נורא אם יש לך חברות בנייה ובתי קזינו; זה די נורא אם אתה מתמודד לנשיאות ארה"ב ורוצה שאנשים, ובכן, יצביעו עבורך. טראמפ כבר סיפק במערכת הבחירות הזו לא מעט אמירות שנויות במחלוקת, אבל לא מרוע לב, אלא פשוט כי הוא לא יודע להיות דיפלומטי. על בשרו הוא לומד עכשיו את החוקים בעולם החדש שאליו הוא רוצה להיכנס, לקול צחוקה של הפוליטיקאית המנוסה קלינטון.
הנה משהו מאוד לא הוגן שקורה עכשיו בארה"ב: קלינטון גורפת קולות לא כי היא כזו מבריקה כמו בגלל שטראמפ כזה טירון. האמירות הלא דיפלומטיות שלו הופכות אותה אוטומטית לשפויה וההגיונית מביניהם; במובן הזה, טראמפ בהחלט עושה לה את העבודה. היא עוד לא סיימה לדקלם בעוד כנס בחירות כמה היא אוהבת את העם האמריקאי הנפלא הזה, והנה טראמפ כבר זועם על מגישה ברשת פוקס ש"היה לה דם בעיניים, יצא לה דם מהעיניים וגם כן מעוד איזה מקום", נו חבוב, אתה רוצה לנצח פה או לא?
* * *
ובאמת, במשך שבועות ארוכים הטענה העיקרית נגד טראמפ הייתה שהוא אידיוט. לא יודעת, ההיגיון שלי אומר שבנאדם שמגלגל מיליארדים לא יכול להיות סתום, אבל בכל מקרה בימים האחרונים הולך ומתבהר לי שהפגם העיקרי של טראמפ הוא העובדה שהוא אינו אישה. טראמפ הוא "גבר לבן ושבע", כמו שאומרות פמיניסטיות מסוימות, שמשום מה לא רואות את הגזענות הנוראה בביטוי הזה.
כך, הן מצדדות בהילרי בעיקר משום שהיא אישה, וזה שוביניסטי כל כך שמאיפה בכלל להתחיל?
אישה שמתמודדת לנשיאות ארה"ב היא לא יצור חלש ומדוכא שצריך לנהוג כלפיו באפליה מתקנת; היא צריכה להוכיח את יכולותיה ואת כישוריה בדיוק כמו שהגבר שמתמודד מולה צריך להוכיח את עצמו. מגדר הוא לא יתרון ולא חיסרון, פשוט עובדה קיימת.
"אם הילרי תנצח, הבת שלך תלמד מזה שהכל אפשרי", הכריזה באוזניי פמיניסטית ברוב דרמטיות. ובכן, הבת שלי כבר יודעת שהכל אפשרי, ובמיוחד היא יודעת שאדם נמדד לפי כישוריו ולא לפי איבר מינו.
אבל לא רק הפמיניסטיות אשמות כאן: ענייני המגדר הפכו לאישיו במסע הבחירות הזה גם בגלל חוסר הטקט של טראמפ, שפה ושם שחרר אמירות בעייתיות נגד נשים. "טראמפ שונא נשים", הסיקו הפמיניסטיות, אבל בואו נרגיע עם הדרמות: טראמפ הוא אדם לא דיפלומטי, זה כל חטאו.
אני לא חושבת שהוא שונא נשים, או אם לחדד - אני לא חושבת שהילרי אוהבת נשים באופן מיוחד. האם כבכירה בממשל אובמה היא התבלטה בעשייה יוצאת דופן למענן? תנו לי לחסוך לכם גוגל: לא.
לכן, כשטראמפ מבטיח ש"אפעל למען זכויות הנשים הרבה יותר מהילרי", אני מאמינה לו פשוט כי קלינטון כבר הוכיחה שזכויות נשים לא ממש מעניינות אותה. הילרי היא הציפי לבני של אמריקה: בתקופת בחירות אוהבת לנפנף בקלף הנשי, אבל בזמן הכהונה ענייני מגדר ממנה והלאה.
* * *
אל תבקשו ממני לבחור בין דונלד-מעולם-לא-אמרתי-את-זה להילרי-הוא-לא-כזה-עשיר. זה יהיה לי ממש קשה וחוץ מזה גם לא כל כך אכפת לי: שניהם ידידי ישראל? שניהם ימשיכו לספק לנו מטוסים וטנקים? זה כל מה שמעניין אותי, תודה רבה. אבל אם תשאלו אותי את מי אני יותר מסמפטת, לא יהיה לי ספק: הלב עם דונלד.
אין מה לעשות, אנשים שמתנהגים לפי הספר זה משעמם, צפוי ולא אמין. לטראמפ יש אופי, ובמקום לכעוס עליו, אני מציעה להפנים שמדובר בפוליטיקאי מתחיל. ושגם אם הוא יהיה חייב לעדן את סגנונו, זה לא כזה רע אם בבית הלבן יישב אדם שלא מבקש לנהל את העולם לפי קצב תשואות הקהל.
אני מחבבת אנשים לא דיפלומטיים כי איתם אני יודעת איפה אני עומדת. כי הם לא מקולקלים ואין להם מה להסתיר, מה שרואים זה מה שיש. לעולם לא אפסול אדם על סעיף חוסר דיפלומטיות, כמובן, בתנאי שהוא לא מטפח אג'נדות שפוגעות באחרים.
ומיס יוניברס שמנה זה קונספט בעייתי פשוט משום שהדבר מנוגד לתקנון התחרות. מה לעשות שבתחרויות יופי מודדים היקפים ולא איי קיו? מי שיש לה בעיה עם זה, שלא תשתתף.
אם טראמפ ינצח, זה יהיה נצחונם של כל הלא-דיפלומטים. של כל אלה שיש להם מילה, שאפשר לסמוך עליהם, שכשמקשיבים להם אפשר להיות בטוחים לפחות בדבר אחד: שהם לא מסבנים אף אחד.
לו הייתי יועצת התקשורת של טראמפ, הייתי אומרת לו לקרוא לבוחרים להצביע לו דווקא כי הוא לא פוליטיקאי ולא דיפלומט. תהפוך את החולשה שלך לכוח, דונלד טראמפ, ורק אל תשכח שלעולם, אבל לעולם אסור להגיד לאישה שהיא שמנה.