את מרגלית הר-שפי תיעבתי מהרגע הראשון. בתחילה על שום חיוכיה המטומטמים ועל היותה כה מוזנחת ועם זאת שחצנית, ובהמשך משום שבגללה מאבטחים בקניונים חיטטו בתיקי שנייה אחת יותר מדי; אכן, היו כאן ימים שבהם חצאית-ג'ינס-של-דוסיות הייתה פריט משוקץ ברחוב הישראלי.
ועכשיו היא התארסה סוף סוף. בגיל 35. למוטי דהאן מבאר שבע, תלמיד ישיבת חב"ד בעל תואר שני בכלכלה או משהו. מרגלית דהאן. עדיף מהר-שפי, זה בטוח.
אח של יגאל לא עושה לך את זה?
מי תיאר לעצמו שהקשר שלה ליגאל עמיר כה יקשה עליה למצוא זיווג ראוי? בטח לא התקשורת, שהכתירה אותה אז למלכת הציבור הדתי-לאומי. עמיר והר-שפי אינם עשבים שוטים, זעקו הכותרות, אלא מובילים חברתיים שמייצגים הלך רוח, עם שלם.
אני דווקא לא התפלאתי על קשייה בגזרה הרומנטית; והרי בציבור המתנחלים שאליו היא משתייכת, שידוכים נעשים על בסיס דמיון ורקע משותף, שלא לומר זהות מוחלטת. אנשים דומים זה לזה יוצאים לדייט בפארק הלאומי, מתרווחים על ספסל ומוודאים כי הם אכן שייכים לאותו פס ייצור: כסף הולך לכסף, צולע לצולעת, סוכרת נעורים לסוכרת נעורים. כך, שותפה לרצח ראש ממשלה הייתה חייבת להינשא לשותף לרצח ראש ממשלה. פלא שהר-שפי נותרה בבתוליה? אם אח של יגאל לא עושה לך את זה, את קצת בבעיה.
מאז הורשעה באי מניעת פשע ונגזרו עליה תשעה חודשי מאסר, היו רבים שהצטערו על עונשה הקל, כביכול. אבל כל מי שרצה לראות אותה נמקה בכלא עוד שנים רבות, קיבל נחמה: הגברת חטפה קנס כבד מנשוא, שמסתיים ממש עכשיו. כי אין, פשוט אין עונש גדול יותר לדתייה שכמותה מאשר להתחתן בגיל 35, ועוד בגלל ידידות עם רוצח ועבר פלילי שהכתים את שמה לעד. זה כנראה אחד הדברים הנוראיים שיכולים לקרות לדתייה הממוצעת, אחרי מוות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה או הריון באמצע לימודי ההוראה.
מדוע חתונה מאוחרת היא כה איומה, תשאלו? ראשית, תחושת ההחמצה, הידיעה שלא עמדת בציפיות. כי עכשיו כבר היו אמורים להיות לך שישה ילדים פלוס עבודה כמחנכת בבית הספר בבית אל, ובמקום זה את מטפלת באחיינייך ושורפת זמן בבית האריזה של אביך.
שנית, הבדידות החברתית שנכפית עלייך ברגע שחצית את גיל 24 ללא חופה וקידושין; לא שחילוניות שואפות להזדקן לצד חתוליהן, אבל רווקות צדיקות גם אינן משתעשעות עם גברים לעולם, והס מלהזכיר סיבובי בארים בשעת לילה מאוחרת. לרוב הן תקועות בבית ההורים, ומתישהו כופות על עצמן תהליך התנתקות מכל החברות - כי כמה נושאי שיחה כבר אפשר לאלתר עם מישהי שחוגגת בר מצווה לבכור, כשאת עוד לא לגמרי סגורה על איך באים ילדים לעולם?
חשבתם? טעיתם
כן, בהחלט הייתי אומרת שהר-שפי באה על עונשה. ואת העונש הזה גזרה עליה הציונות הדתית; כל המשפחות שלא רצו אותה ליד שולחן השבת בביתן, האמהות שלא ששו לשדך אותה לבניהן, גברברי הכיפות הסרוגות שלא בדיוק קפצו על המציאה. ובסופו של דבר: טבעת מבחור ששייך לזרם אחר, לא דתי לאומי כמותה.
אז, אחרי הרצח, חשבתם שהיא גיבורת תרבות במגזר. מנהיגה בחיתוליה. בדיעבד, רווקותה המתמשכת ואירוסיה לחב"דניק, רק מוכיחים כמה טעיתם.