גם הגעתו של שר המדע אופיר אקוניס לכנס בהודו הוטלה בספק, אבל כפי שדיווח כתב "ידיעות אחרונות" איתמר אייכנר, בסופו של דבר לשכת נתניהו אישרה לאקוניס לטוס, בתנאי אחד: שהוא ישלח תמונה מתוך המטוס שתוכיח שיחד איתו ועם חבר הקואליציה יצחק וקנין מש"ס טסים גם שני חברי כנסת מהאופוזיציה, יעקב פרי מיש עתיד ומיכל רוזין ממרצ. וכך היה: אקוניס, וקנין, פרי ורוזין דפקו סלפי במטוס, שהבטיח לנתניהו שיהיה לו רוב להעביר את חוק ההסדרה בכנסת. תסתכלו טוב-טוב על התמונה הזאת. ככה נראית כניעה. הליכה לקנוסה? טיסה להודו.
ואני בכלל לא בא בטענות ליעקב פרי מיש עתיד. הרי אין לי מושג מה עמדת יש עתיד בנושא חוק ההסדרה, כפי שאין לי מושג מה עמדת יש עתיד בשום נושא. אבל מיכל רוזין? מיכל רוזין ממרצ? רק אתמול מיכל רוזין כתבה בפייסבוק שחוק ההסדרה "הוא החוק שיכריע יובל של כיבוש. הכרעה שלא הולכת לכיוון של הפרדה, שתי מדינות לשני עמים ושלום, אלא הכרעה שקובעת סיפוח, מדינה אחת דו-לאומית". בחיי מיכל, חבל שלא פרסמת את הסטטוס הדרמטי שלך עם תיוג גיאוגרפי. ככה כל מצביעיך היו רואים שאת כותבת על הכרעת הסיפוח ביהודה ושומרון מהמלון בדלהי.
כולנו בני אדם. אם חברי כנסת מהקואליציה חולים, כורעים ללדת או יושבים שבעה – ראוי להתקזז איתם, בוודאי. טיסה להודו אינה נכנסת לקטגוריה הזאת. טיסה להודו זאת מעילה בקולות הציבור. באמת שזאת לא עבודה קשה להיות חבר כנסת באופוזיציה. לחבר כנסת באופוזיציה יש תפקיד אחד: להפיל את הממשלה. ואם מיכל רוזין לא מסוגלת להפיל את הממשלה, לכל הפחות עליה לשתק אותה, לקרקע את אקוניס ולייצג בקולה שלה את קולם של אלה שמתנגדים לממשלה, את קולי שלי, למשל, שקניתי את "שמאל זה מרצ" והצבעתי למפלגה המצ'וקמקת הזאת.
והתכוונתי לכתוב פה שיו"ר מרצ זהבה גלאון צריכה לשלוח את רוזין לטיול בהודו אחרי השחרור מהכנסת, אלא שאז התברר לי שגם זהבה גלאון לא הגיעה להצביע. כן, אותה זהבה גלאון שכתבה בפייסבוק שחוק ההסדרה הוא "שם מפואר לחוק שמכשיר גניבת אדמות בשטחים", ביום ההצבעה עצמו היא בכלל נאמה לה בפורום סבן בוושינגטון. על מה? לא יודע. בטח על חוק ההסדרה.
אז בואו נעשה סדר בדברים, לטובת מעט השמאלנים שנותרו פה: שקד, אריאל, גמליאל ושטייניץ ביטלו נסיעות עבודה כדי להצביע על חוק ההסדרה. גם אריק ובנץ בוז'י וציפי, שטסו לפורום סבן, חזרו בזמן להצבעה. הרצוג אפילו קרע את הצעת חוק הגניבה מעל דוכן הכנסת. ואילו שתי חברות כנסת ממרצ, מפלגה בת חמישה מנדטים שכל תכליתה, שההצדקה היחידה לקיומה המוטל בספק, היא ההתנגדות העקבית לכיבוש, חשבו שזה זמן טוב לראות עולם. כחבר ועידת מרצ, אני מבטיח לעשות כל שביכולתי כדי ששתיהן אכן תיראו הרבה יותר עולם והרבה פחות כנסת.