בגיל 15 החלטתי לצאת לשוק העבודה. כמה חברים שלי הלכו לעבוד בחופש הגדול, אז הנחתי שגם אני צריך לעבוד בחופש הגדול. הלכתי לעבוד במטבח של בית קפה. 4 משמרות בשבוע, 6 שעות משמרת, 16 שקל לשעה.
זה החזיק בדיוק שבועיים. לילה אחד אני חוזר הביתה ממשמרת לילה, כולי ספוג שמן וזיעה, ואני רואה את אמא שלי בסלון עם ארמואר חדש שעלה 2,000 שקל. "זהו", אמרתי לה. "אני מתפטר. לא בגלל ה-2,000 שקל, בגלל שאמרת 'ארמואר'".
לא שאני בא ממשפחה עשירה במיוחד. מעמד בינוני. אבל כילד בן 15 תפסתי באינסטינקט עיקרון חשוב של החיים בישראל: שהילדים של העניים יעבדו. אני הולך לנצל את החופש הגדול כדי ללמוד לנגן על גיטרה. אני הולך לשחק במחשב החדש שלי. אני הולך לקרוא מלא ספרים ולראות מלא סרטים.
"במצב הכלכלי הנוכחי נדרשים בני נוער רבים לצאת לעבוד כדי לסייע להוריהם", כותבים חברי הכנסת יפעת שאשא-ביטון ורועי פולקמן מ"כולנו" בהצעת חוק חדשה. צודקים. זה נורא, המצב הכלכלי הנוכחי. 1.7 מיליון ישראלים מתחת לקו העוני. 776 אלף מתוכם ילדים. ההורים עובדים, ילדיהם עובדים – ועדיין המשפחה ענייה. מעניין מי שר האוצר במצב הכלכלי הנוכחי הזה.
אז מה מציעים שאשא-ביטון ופולקמן? לשלוח את ילדי העניים לעבוד כבר בגיל 13. אני אכתוב את זה שוב, כדי שהחלחלה תחלחל: "כולנו" רוצה להוריד את גיל העבודה המותר בישראל מ-14 ל-13. מה שמעלה מספר שאלות טכניות מרתקות:
1. אם ילד בן 13 עובד במקום עבודה שנמצא בקומה ה-13 של בית משרדים, איך הוא יעלה במעלית שהשימוש בה מותר מגיל 14?
2. אם ילד בן 13 עובד כחבר כנסת, האם הוא יכול לתקן את החוק כך שיותר לו לשתות אלכוהול?
3. האם ילדים בני 13 כבר עובדים כחברי כנסת? אני לא באמת יודע מי נמצא ברשימה של "כולנו" אחרי משה כחלון. למשל: מי זה רועי פולקמן? האם יצאו לו שתי שערות?
4. האם לכך התכוון כחלון, כשאמר בחודש שעבר "במקום שאני גדלתי ילדים זה היה ברכה, בשבילכם באופוזיציה ילדים זה נטל"? באיזה מקום גדל כחלון, אנגליה של המאה ה-19?
"בהיעדר פעילויות פנאי מובנות", ממשיכים חברי הכנסת, "מוצאים עצמם בני נוער רבים חשופים לסכנות רבות שכן, כידוע, 'הבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום מביא לידי חטא'". אז מה עושים? מחזקים את מערך המתנ"סים? מגדילים את תקציב התרבות? מצמצמים את הפערים האוליבר טוויסטיים בין אלה שיש להם כסף לשלוח את ילדיהם לקייטנות לאלה שאין להם כסף לקטניות? לא: שולחים את הילדים לעבוד במקדונלד'ס.
כי מי צריך ילדות כשאפשר לעבוד במקדונלד'ס? ומה זה חשוב שבכל קיץ בני נוער נעשקים אל תוך הלילה, בעבודות שאינן מותרות בחוק ואינן משלמות שכר מינימום, מבלי שמשרד הכלכלה יצליח לאכוף את החוק הקיים? ומה זה חשוב אם אינספור מחקרים מצביעים על כך שילדים עניים הופכים לתלויים במקור הפרנסה שלהם, ממשיכים לעבוד גם במהלך שנת הלימודים, ובסופו של דבר נושרים ממערכת החינוך לטובת עבודת החלומות של אחמ"ש?
אל דאגה: אלה לא יהיו הילדים של שאשא-ביטון, פולקמן וכחלון. בחופש הגדול הילדים של שאשא-ביטון, פולקמן וכחלון יהיו בסאמר סקול בבוסטון, שם ידאגו להם לשלל "פעילויות פנאי מובנות". רק הילדים שלכם בסכנת בטלה, שמביאה לידי שעמום, שמביא לידי חטא. נו נו נו, הורים שאין להם מספיק זמן וכסף לבדר את ילדיהם. אתם לא רק הורים רעים, אתה גם מביאים אותם לידי חטאים. טוב תעשה ממשלת ישראל אם היא תיקח אותם מידיכם.
אבל חכו. לכחלונים, שהקול שלהם התחלף מיד אחרי שנכנסו לממשלת המיליונרים, יש ביקורת גם על הספק העבודה שלכם, המבוגרים. הביקורת: אתם לא עובדים מספיק. נכון, החמור הישראלי הוא שיאן שעות העבודה במדינות המתועשות. אבל תמיד אפשר לחמר את החמור עוד קצת.
את הרעיון המבריק הבא הגה בנט (הון עצמי מוערך: 25 מיליון), שהעביר אותו לנתניהו (41 מיליון), ששתל אותו יחד עם כחלון (החבר של קובי מימון מהגז) עמוק-עמוק בתכנית הממשלתית להקלה על עסקים קטנים. נסו, ילדים, למצוא את הרעיון בסעיף 6 של התכנית (המשחק לילדים בני 13 ומעלה):
"ראש הממשלה בתפקידו כשר הכלכלה יעדכן בממשלה על שורה של הקלות בכל הנוגע להעסקת עובדים לעסק חדש אשר בימיו הראשונים נמצא בתהליך דינמי של הקמה והתארגנות המחייב גמישות בהעסקת העובדים".
לא הצלחתם, נכון? אין, הכי כיף עם דוד ביבי. אז ככה: "גמישות בהעסקת עובדים" פירושה מעבר לתשלום גלובלי על שעות נוספות. עבדתם 9 שעות ביום ראשון? לא מגיע לכם תשלום על שעות נוספות אם ביום שני תעבדו רק 7 שעות. מה זה חשוב אם ביום ראשון לא ראיתם את הילדים שלכם כי חזרתם הביתה ב-9 בערב? גם ככה הם עובדים משמרת לילה במקדונלד'ס.