אתמול פרסם אסף נבו קריאה נסערת להראל סקעת להתנצל בפני מעריצותיו בעקבות היציאה שלו מהארון. יש דברים שצריך לקרוא בשביל להאמין. על פי הטור הנוקב, סקעת תעתע במעריצותיו עם שירים שנכתבו וזומרו למושא תשוקה נשי. איזה שרלטן הסקעת הזה, איך הוא מעז. הוא גרם לליבן להחסיר פעימה כששר להן את "ואת", והוא בעצם הומו. שיתבייש.
עכשיו ראוי להוסיף גילוי נאות. אסף נבו הוא לא סתם עמית לעבודה, הוא גם האיש שיושב בדיוק מאחוריי במערכת. אבל כן, בטענותיו המופרכות והחשוכות ("אפשר לטעון שמדובר בפנייה לצד הנשי יותר בזוג החד-מיני"), אסף נבו מראה שיש עדיין בורות מאוד גדולה במדינת ישראל. אפילו עמוק בתוך עולם התקשורת המלא צבעים ורודים, ניתן גם למצוא כמה עציצים שחורים. עצוב, אך נכון.
תשיר רק למי שאתה נמשך
באופן תמוה ביותר, הפך אסף נבו לסנגור הרשמי של מעריצותיו של הראל סקעת: "הן הרי חשקו לא רק בקולו ויפי שירתו, אלא גם, ואולי בעיקר - בעיניו, בצחות עורו, בשריריו, בגופו. סקעת היה עבורן סמל סקס, ורק כעת הן יודעות, בהצהרה, שמדובר בסקס אחר, ושהכל היה בעיני המתבוננת בלבד". כאילו שהיה להן סיכוי גם אם הוא היה סטרייט - הרי רובן המוחץ של מעריצותיו הן טינאייג'ריות הורמונליות עם ברזלים בשיניים וחצ'קונים.
עם השתחררותו מהטירונות בכוכב נולד, סקעת לוהק לתפקיד של אליל הבנות. ההנחה הרווחת, שאם הבנות ידעו שהאליל שלהן מעדיף גברים אז ירד להן ממנו, היא מוטעית בבסיסה. עברי לידר הוא דוגמא מצוינת לאמן שהמשיך להיות אליל הבנות גם אחרי היציאה מהארון.
לפי הדברים, גם עברי לידר היה צריך להתנצל בזמנו. לעומת זאת, ליהודה פוליקר, אדם ויהודית רביץ הוא מוותר - הם דור אחר, הם שרו שירים של משוררים ולא שלהם. אגב, את הלהיט הגדול ביותר של סקעת "ואת" כתבה בכלל קרן פלס. היא לא הייתה צריכה להתנצל על כך ששיתפה פעולה עם המחדל? היא לא הייתה צריכה להתעקש שהוא ישיר שירי אהבה לגבר בלבד?
לאייל גולן מותר, להומואים אסור
ממתי אמנים נשפטים על פי מידת האותנטיות בשירתם? ואם כן, אז מה לגבי אותנטיות בשירים שהם לא שירי אהבה? האם לאביב גפן אסור לחשוב על שום דבר זולת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, בגלל השורה "אזכור אותך תמיד" בשיר "לבכות לך"? והאם הגט שנתן אייל גולן לאילנית לוי אחרי ששר לה "מלכת היופי שלי, רק איתך אני מרגיש קיים", הופך אותו לרמאי בדיוק כמו סקעת? לפי התיאוריה, התשובה חיובית.
ואם להיות רציניים לרגע, זה יהיה לגיטימי לחלוטין אם סקעת ימשיך לשיר שירי אהבה לבנות. מה, יהודה פוליקר כבר לא שר את "פנים אל מול פנים" בהופעות? אמיר פיי גוטמן לא עלול לשיר עדיין את "אני אוהב אותָךְ" של הייפייב באיזו הופעה טלוויזיוניות? האם יש לצפות שמעכשיו הוא ישיר "אני אוהב אותְךָ" בלשון זכר? נו, באמת. מה שחשוב, הוא שהזמר ישיר טוב ויגרום לנו להתרגש - מה שהוא אוהב לעשות במיטה לא קשור לזה בשום דרך.
מיומני הארון של סקעת
קצת עצוב מה שהתקשורת עשתה לסקעת ולנטיותיו המיניות. זה התחיל עם פליטת הפה של דנה אינטרנשיונל, שהוציאה אותו בנונשלאנטיות מהארון בתוכנית הרדיו של גיא מרוז. וכשסקעת עלה לשיר בעצרת שציינה שנה לפיגוע בבר נוער הקהילה הגאה בתל אביב, הוא לא תאר לעצמו איזה אמבוש גל אוחובסקי מתכנן לו. ה"אאוטר" הרשמי של ישראל יצא בתגובה נזעמת: "הופעתו של הראל סקעת השפילה אותי". יותר אאוטינג מזה - אין. כזכור, גם בשלב זה סקעת לא יצא מהארון.
סקעת כנראה חיכה קצת שיירגעו סביבו הרוחות, ורק השבוע התוודה קבל עם ועדה על העדפותיו החד מיניות. מסכן, כאילו השאירו לו ברירה. באותה מידה שזו זכותו הבסיסית של כל אדם לאהוב את מי שהוא רוצה לאהוב, זו זכותו המלאה לשמור את העניין לעצמו. סקעת, כמו כל אמן אחר, לא חייב לאף אחד דין וחשבון מה מעמיד לו.
ומילה אישית לקורא סקעת: אל תיקח ללב, תאהב את מי שבא לך ותשיר מה שבא לך. מראש אף אחד לא חשב שאתה סטרייט, בטח לא המעריצות שלך. עכשיו שאתה בחוץ אפשר להתלוצץ איתך בכיף ולהגיד לך - תנוחי.