ומה אצלנו ? לצערי, אצלנו המצב שונה לחלוטין. בישראל 2013 לא רק שזוגות גאים לא יכולים להינשא, גם יתר הזוגות נותרים כבולים לשלשלאות הממסד הרבני שכופה על כולם להינשא ולהתגרש במסגרתו. כך, נותרת ישראל במועדון המפוקפק יחד עם מדינות כמו אירן, סעודיה, לוב ותימן בעוד נציגיה מסתובבים בעולם, ומספרים בכל מקום על "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בה מתקיים שוויון זכויות אזרחי מלא לכולם.
נכון, בישראל המציאו מסלולים עוקפים למציאות השערורייתית הזו. אלפי זוגות ישראלים מכל קצוות הקשת נישאים בחו"ל בפני שופט בקנדה או אלביס פרסלי בלאס וגאס ונישואיהם מתקבלים באופן מלא במשרד הפנים הישראלי, אבל זהו פיתרון חלקי ורע. הפיתרון הוא רע, לא רק כי הוא מכריח אותנו לנסוע רחוק מכאן כדי, לרוב בלי המשפחות שלנו, כדי להינשא, אלא בעיקר כי הוא מותיר את מערך הגירושים של כולם בידי בתי הדין הרבניים, בהם יושבים גברים בלבד ומשמרים אפלייה מובנת כלפי נשים, אשר על פי ההלכה האורתודוקסית נתפסות עדיין כקניינו של בעלן. כך, באופן אבסורדי מדינת ישראל מותירה 52 אחוז מאוכלוסייתה מופקרת בידי גברים שמרנים שהותירו הרחק מאחוריהם את המהפכה הפמיניסטית ואת שיח זכויות האזרח, והמופקרות ביותר הן דווקא נשים אורתודוקסיות המחוייבות להלכה, המוצאות את עצמן עגונות או מסורבות גט ללא אפשרות להינתק מבני זוגן.
אך לא די בכך, מעבר לאבסורד הברור הטמון בכך שישראל היא בעצם המדינה היחידה בה רבנים ורבות, רפורמיים וקונסרבטיביים, מנועים מלהשיא זוגות באופן חוקי.בישראל קיימת בעיה של ממש בתחום הנישואים עבור למעלה משלוש מאות אלפי אזרחים ואזרחיות אשר הגיעו למדינה מתוקף חוק השבות ונמנעת מהם זכות יסוד כמו נישואים. אלו שנתפסים על ידי הממסד הישראלי כיהודים מספיק לשרת בצבא או לשלם מיסים מושלכים לפראג כשהם מבקשים לממש את זכותם להקים משפחה.
יש עתיד?
המצב בישראל מוכר, הוא מלווה את הציבור הישראלי מיום הקמתה של המדינה ומשתנה בתנודות קטנות וקוסמטיות מעת לעת. על כן השאלה היא האם יש סיכוי לשינוי או במילים אחרות האם יש עתיד למאבק למען חופש בחירה בנישואים ? לדעתי כן
המציאות הפוליטית בישראל היא מציאות חריגה. הממשלה ה-33 של מדינת ישראל היא ממשלה בה מפלגת לשון המאזניים, יש עתיד, היא מפלגה שנבחרה, בין היתר, בזכות הבטחתה להוביל חופש בחירה בנישואים. מעבר לכך, המפלגות החרדיות שנחשבו שומרות הסף של המונופול הרבני נמצאות באופן חריג באופוזיציה והשפעתן ירדה באופן משמעותי. נכון שההסכם הקואליציוני עליו חתומה גם מפלגת יש עתיד מעניק וטו מוחלט לבית היהודי בסוגיות דת ומדינה, אך לא לעולם חוסן. נראה שיאיר לפיד מכוון היטב היטב לכיוון כס ראש הממשלה ולכן לא יוכל לאפשר לעצמו לחזור לציבור ולבקש את אמונו בשנית כשהוא מתעלם באופן מופגן מאחת מהבטחות היסוד של מפלגתו.
יהדות העולם, ובעיקר יהודי ארצות הברית אשר קולם נשמע היטב במסדרונות השלטון בישראל (ובעיקר בלשכותיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד) לא נותרים אדישים לנוכח המציאות הזו בישראל. העיסוק האינטנסיבי בחו"ל בסוגיית הזכות להינשא לא פוסח על היהודים באמריקה אשר משתייכים ברובם למחנה הפרוגרסיבי התומך בנישואים גאים בארצות הברית, מוביל את אחינו בתפוצות להשתומם שבעתיים על המציאות הישראלית ורבים מהם מצטרפים לקריאה הישראלית לשחרר את היהדות מהמונפול האורתדוקסי ולאפשר לישראלים לבחור את האופן בו ירצו להתחתן ועם מי. תקדים נשות הכותל מוכיח כי בסוגיות דת ומדינה דווקא לחץ מאסיבי מחו"ל יכול לכולל שינוי ולהערכתי התחנה הבאה של יהדות התפוצות היא נושא הנישואים והגירושים.
אז יש מקום לאופטימיות, אבל בסופו של דבר כל זה תלוי רק בנו, אלו שלא רוצים או לא יכולים להתחתן ולהתגרש בממסד הרבני, אנחנו מוכרחים להוביל את המאבק, כי הפעם יש הזדמנות אבל היא לא תקרה לבד. יהדות התפוצות לא תהיה מוכנה לעשות את העבודה עבור הישראלים, אבל תשמח לשמש מכפיל קול משמעותי לקולות ישראליים הדורשים יהדות פלורליסטית מכילה ומקבלת. ובאשר ללפיד הוא אמנם הופך לאט לאט לחסין ללחץ ציבורי אך לא יוכל לעמוד בפרץ למול מחאה ציבורית שתקרא לו לקיים את מה שהבטיח בבחירות.
בואו איתנו לשבור כוסות במטרה להבטיח חופש בחירה בנישואים הערב בל"ג בעומר (חג החתונות) בשעה 17:00 בכיכר רבין