רבים טוענים שמחאת האוהלים חוצה את כל החברה, ולכן היא אינה מחאה פוליטית. זו טעות שנובעת מהגדרת המונח "פוליטיקה", שהרי מדובר במחאה הפוליטית ביותר שהייתה במדינת ישראל בעשרים השנים האחרונות. למחאה הזו יש אג'נדה פוליטית ברורה, ולא משנה אם נגדיר אותה שמאל, ימין או כל חלוקה אחרת. אמנם היא לא באה מהפוליטיקה המאורגנת והממוסדת, הנתפשת בציבור כאפורה ומושחתת, אלא צמחה בצורה עממית וספונטנית, ומכאן גם הכוח והלגיטימציה שלה. כך חלקים רבים מהציבור, הנרתעים מהמערכת הפוליטית, יכולים להצטרף במוטיבציית שיא לעשייה בשטח – בהפגנות, בצעדות ובמאהלים - ולקרוא לשינוי סדר העדיפויות הלאומי.
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
מדוע חושבים שהמחאה אינה פוליטית? בישראל קיים עיוות שלא היה כמותו בתולדות ימי הפוליטיקה המודרנית; לימדו אותנו שפוליטיקה זה רק היחסים עם הפלסטינים, האיום האיראני או יוזמת שלום אמריקאית. כך המחנות הפוליטיים בישראל נחלקו לימין ושמאל רק סביב ציר פוליטי אחד, הביטחוני, ולא סביב הציר שסביבו מתנהלת הפוליטיקה בשאר העולם: סוגיות חברתיות-כלכליות.
העיוות הזה הוא לא מקרי. הפוליטיקאים שלנו עשו ככל יכולתם לשמר אותו, ובכך למנוע מאיתנו לעסוק בסוגיות החשובות ביותר עבורנו האזרחים, ובראשן המצב הכלכלי-חברתי. הם ידעו שכל עוד הם מוליכים אותנו שולל בויכוחי סרק ביטחוניים, לא נשים לב למשנה הכלכלית שהם הובילו, שהשורה התחתונה שלה היא אחת - לקחת מאיתנו את זכויותינו.
אבל בסוף הציבור הישראלי התעורר. אנחנו מבינים היום יותר מתמיד שפוליטיקה ומדיניות נוגעות בכל התחומים, ובכלל זאת התחומים החברתיים והאזרחיים. אחת התוצאות החשובות ביותר של המחאה הנוכחית היא שינוי השיח והחלוקה הפוליטית בישראל. והרי כלכלה, ממש כמו מדיניות חוץ, היא לא מדע מדויק אלא מערכת הכוללת גם מרכיבים ערכיים. גם בסוגיות אלו ישנן תפיסות עולם פוליטיות ברורות, שמהן נגזרת מדיניות. וכמו שבסוגיות חוץ וביטחון לכל אזרח יש עמדה ברורה, הגיע הזמן שנגבש לעצמנו תפיסת עולם כלכלית-חברתית שמושתתת על העולם הערכי שלנו ועל מה שאנחנו מבינים ומאמינים שטוב לאזרחי ישראל.
נתניהו יכול לתת פירורים, לא לחלק אחרת את העוגה
כעת נתבונן במפה הפוליטית הכלכלית-חברתית. ראש הממשלה נתניהו הוא מנהיגה ונציגה המובהק ביותר של השיטה הניאו-ליברלית, המאמינה בשוק החופשי. לשיטתו המדינה צריכה לצמצם למינימום את מעורבותה בכלכלה ובמתן לשירותים לאזרח. למרות מה שרבים אומרים על נתניהו, הוא אידיאולוג אמיתי, ומאמין בשיטה הקפיטליסטית בכל מאודו. אבל המוחים מכל שדרות האוכלוסיה רוצים משהו אחר לחלוטין. הם דורשים מהממשלה מחויבות ממשית לאזרח והספקה של שירותים איכותיים ונגישים. אבל לדרוש מנתניהו ליישם מדיניות שכזו, זה כמו לבקש מיוסי שריד לעבור לגור בהתנחלויות.
נתניהו מסוגל לתת מענה טקטי לבעיות של מגזרים מסוימים, כפי שניסה לצ'פר את הסטודנטים כדי שייצאו ממעגל המחאה, אך אין לו שום רצון או יכולת לשנות מדיניות. למזלנו, הסטודנטים ובראשם יו"ר ההתאחדות איציק שמולי, גילו מנהיגות מרשימה והודיעו בצורה ברורה שהם לא דורשים פרורים לעצמם אלא שינוי סדר העדיפויות הלאומי.
לכן, חייבים לומר את מה שראשי המוחים לא אמרו עד עתה, ובקול רם: אדוני ראש הממשלה – תודה ושלום. מר נתניהו, אתה לא מסוגל ליישם את המדיניות שאנחנו דורשים כי היא סותרת את תפיסת העולם שלך. זה לא אתה, זה אנחנו, ואנחנו דורשים שתלך.