"היי! זה שלנו!" זו אולי תגובה טיפה מוגזמת לגרסה האמריקאית ל"רמזור", אחת הסדרות היותר מצחיקות ואהובות כאן שגם זכתה בפרס האמי הבינלאומי לסיטקומז, אבל זה רק חלק ממה שעובר בראש כשצופים ב-Traffic Light, שעלתה השבוע ברשת פוקס. התחושה העיקרית היא דווקא "שמעו, זה פאקינג מוזר". נכון, הסיטואציות דומות, וכנראה שגברים מכל רחבי העולם נוהגים להתריע בפני חבריהם שהאישה שלהם נמצאת באוטו. אבל מירי, איצקו וחפר עברו אמריקניזציה מוחלטת בטיסה מעל האוקיינוס, עד שהפכו לאדם, מייק ואית'ן.
אותו דבר נכון גם לנשים: ליסה/לילך היא לא קרייריסטית אסרטיבית שתופסת את מייק/איצקו בביצים, אלא אישה נשואה, קצת צינית, שבסך הכל רוצה שבעלה היקר יעזור קצת בבית. לעומת זאת קלי/טלי היא לא החמודה המניפולטיבית שבעפעוף אחד משיגה מאדם/אמיר כל מה שהיא רוצה, גם אם זה הדבר האחרון שבא לו לעשות כרגע. הנשים כאן הרבה יותר תומכות ומבינות. למעשה, צופה ישראלי יופתע לגלות שאדם ומייק חיים עם נשים שמפרגנות להם.
חפר בלי ג'וינטים?
הפרק הראשון מכיל מיקס של כמה מהאפיזודות היותר זכורות של "רמזור" המקורית: מייק עוזר לאדם ומתחפש לליצן מתאבק, ואדם מנסה לחמוק מהבית ולצאת עם אית'ן בטענה שהוא שבור לחלוטין בעקבות פרידה מבחורה שאית'ן כבר הספיק לשכוח. אמנם Traffic Light היא אינטרפרטציה ל"רמזור", אבל נראה שהיא בהחלט הולכת להיות סדרה בפני עצמה, שמשלבת גם סיטואציות דרמטיות ולא רק סוגיות ברומו של עולם כמו החבר הגיי של החברה שלך או הניסיונות הנואשים שלך לראות פורנו בשקט.
מה שכן נוגע ללב, ושם דגש על עובדה שטיפה נחבאת אל הכלים בגרסה הישראלית, היא החברות העמוקה בין הגברים, שמקבלת ביטוי גדול בסצנת הסיום של הפרק הראשון. מתברר ששלישיית החברים הקרובה הייתה פעם רביעייה. לא ברור מה קרה לחברם בן, שמת לפני שש שנים, ודי בטוח שהוא לא יוזכר שוב בפרקים הבאים, אבל הכבוד שהם חולקים לו ביום השנה למותו נותן פרספקטיבה לדברים שהם עברו ביחד במהלך השנים ונותן את הטון להמשך הסדרה כולה.
אמריקניזציה נוספת וכאובה במיוחד - השד יודע למה אדיר מילר, יוצר הסדרה, לא פוצץ על הרקע הזה את המשא ומתן עם פוקס - אית'ן/חפר הוא סחי. הוא אולי שותה איזו בירה בברים או מול משחק פוטבול, אבל לפחות בפרק הראשון אין כל זכר למערכת היחסים הארוכה והיציבה שחפר מנהל עם הקנבואידים, ומסתובב עם ג'וינט בכיס במקום עם מפתחות. לאית'ן/חפר יש בכלל כלב, גדול כזה עם פנים בעלי הבעה סופר-אדישה. תגידו אתם - אתם רואים את חפר המקורי מצליח להתחייב לכלב? מקסימום לעציץ, וגם זה בתנאי שזה עציץ מריחואנה.
אבל בדומה ל"רמזור", נראה שגם ל- Traffic Light ייקח קצת זמן לתפוס. צריך להקשיב לה, לזהות בה סיטואציות מחיי היומיום שלך ואז לחייך ולצחוק. זוהי לא סדרת גברים מובהקת שנשים בעלות הומור גם יכולות ליהנות ממנה, זו לחלוטין סדרה על יחסים, על אינטראקציה בין המינים ועל חברות ארוכת שנים.