אף ממשלה בישראל, מאז רצח רבין, לא הצליחה לסיים קדנציה מלאה. אבל לחלק מראשי הממשלה ניתנה הזדמנות נוספת, ובנימין נתניהו הוא דוגמא מצויינת לאדם שלמד מטעויותיו. הוא העניק לישראל ביתנו, העבודה וש"ס מקום והצליח לעשות מה שציפי ליבני ומפלגת קדימה לא ידעו – להרכיב ממשלה קיצונית, אך יציבה. ועכשיו, נראה שהבחירות כבר מעבר לפינה. הסימנים, כמו זרעים, כבר נישאים ברוח.
יציבות מטה ראש הממשלה היא תמיד מדד טוב לכוחו של ראש הממשלה. עוזי ארד, היועץ לביטחון לאומי, התפטר. אמנם עזיבתו קשורה למחלוקת על איוש השגרירות בלונדון, אך היא מצטרפת לסימן נוסף - זה מספר חודשים שלנתניהו גם חסר יועץ פוליטי, אותה משרה שלא אוישה מאז עזב שלום שלמה.
התפרקות העבודה היא סימן נוסף לארון הקבורה לקואליציה הקיימת. העבודה, שעשתה את הטעות הקריטית של הישארות בקואליציה, עומדת לשלם מחיר כבד. אמנם ח"כ שלי יחימוביץ', שהודיעה על התמודדות על ראשות המפלגה, מייצרת בפעילותה סדר יום חברתי נוקב, רענן ואמיתי, אבל ספק אם תוכל להציל את הדימוי הכושל שנדבק במפלגה שייצרה את שר הביטחון אהוד ברק. ברק הוא הדבק האמיתי לקואליציה. אילו היה פורש, כפי שהוא צפוי לעשות עם התאיינות מפלגתו בבחירות הקרובות, נתניהו לא יכול היה לייצב את המערכת. אבני הדומינו היו מפילות זו את זו, ואנחנו היינו מגלים עד כמה חשופים ועירומים חברי הכנסת המסתתרים מאחורי ארשת פניו הכל כך רצינית של נתניהו.
בינתיים, שר החוץ אביגדור ליברמן עומד בפני הכרעת היועץ המשפטי לממשלה בתיק נגדו. השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ', באופן לא אתי, כבר הכריז על חפותו של ליברמן, בצעד שגרר את זעם מערכת החוק. אכן, תמוה ששר בכיר זקוק להגנה משר אחר. אבל ליברמן הוא כיום השחקן המרכזי שעל פי ריקודיו (הגזעניים, חשוב לומר) רוקדת הממשלה, הוא לשון המאזניים שלה. גם מצבו הרעוע עשוי לקרב את הבחירות.
איך תיראה הממשלה הבאה?
הבחירות המתקרבות מעוררות אותנו לחשוב מה אנו רוצים לראות בממשלה הבאה. ליבני שמרה על כוחה באופוזיציה, ולפי הסקרים אף תגדיל בשל כך את כוחה בבחירות הבאות. הציבור ישלם לה במטבע של חסד בעקבות אי-הצטרפותה לממשלת הגזירות והקיפאון.
יחימוביץ עושה ככל ביכולתה כדי למנוע את הנקמה של העם בשמאל, על ההצטרפות הכושלת לקואליציית הגזירות, שלמעשה רוקנה את השמאל מתוכן. יחימוביץ מבטיחה שתנהיג מפלגת מרכז ציונית, חברתית וסוציאל-דמוקרטית השונה ממפלגות שמאל אחרות כמו מר"צ, חד"ש והמפלגות הערביות. אבל ספק אם תצליח בצורה כזאת לבנות מסר אופוזיציוני חזק יותר מליבני, שכיו"ר האופוזיציה באמת עמדה מחוץ לממשלה ונשפה בעורפה.
בוקר אחד פתחתי את החלון ותכיף הריח לי דק מן הדק. מערכת בחירות חדשה, מסוג שלא היה כאן קודם. אמרתי לעצמי, תהיה מערכת בחירות חזקה. מי ייתן ויגיעו מנהיגים אמיצים, שיחזירו את מדינת הרווחה ותקציביה ויוציאו אותנו מהקיפאון המדיני.