מפלגות השמאל, חד"ש ומרצ בחרו את המנהיגים אך ללא מזרחים. בהיעדר ייצוג למיליוני אזרחים, המפלגות מאיינות ומרוקנות את הקטגוריות, המושגים והמבנים של השמאל, השוויון והצדק החברתי.
השבוע נפל דבר, מפלגות השמאל שקיבלו את תו התקן של המפלגות החברתיות ביותר, הראו את הפנים המכוערות ביותר של הפוליטיקה הישראלית. האשכנזיות כאות קין חברתי, שהדירה מזרחים בעשורים שלמים מהקמת המדינה ועד המהפך של 77 חוזרת לשלוט. ראשית מפלגת חד"ש בחרה, ח"כ ברכה ינהיג, חברי הכנסת חנא סוויד ודב חנין במקומות השני והשלישי, ודחתה הצעה לשריון נשים. במקום הרביעי מוקם ח"כ ד"ר עפו אגבארייה ולמקום החמישי נבחרה ד"ר נבילה אספניולי. את המקום השישי "תפס" איימן עודה, מזכיר חד"ש. יעל בן יפת, מנכלית "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ולשעבר נציגת מועצת העיר ת"א מטעם "עיר לכולנו" מזרחית מוּדעת לא הצליחה להיכלל במקום ריאלי.
גם במרצ לא נבחר מזרחי במקום ריאלי (בהנחה ששישה מנדטים זה המקסימום שתוכל לקבל, לפי רוב הסקרים). מלבד יו"ר המפלגה זהבה גלאון, אשר משוריינת במקום הראשון, נבחר ח"כ אילן גילאון למקום השני, וח"כ ניצן הורוביץ במקום השלישי. במקום הרביעי זכתה יו"ר הנהלת מרצ מיכל רוזין. במקום החמישי נציג המגזר הערבי רו"ח עיסאוי פריג' ובמקום השישי חברת מועצת העיר ת"א תמר זנדברג.
הסופר ניר ברעם כתב בפרופיל הפייסבוק שלו: "אין לשמאל-מרכז בישראל שום קואליציה של קהילות שונות, אין רוסים אין מזרחים, אין צעירים, יש רק אותם מגזרים מוכרים ומצטמקים שתמיד היו: אשכנזים, ותיקים, קיבוצים (מזכיר לכם מפלגה מסוימת בארה"ב שהפסידה עכשיו בבחירות?). אז אומרים לנו שזה חשוב שיש מרצ והם העבירו חוקים - זו שפת הקהילה המסתגרת, המתגוננת המתעקשת לא להשתנות, וזה לא מוביל לשום מקום".
פחד ותיעוב
המתרגמת אורלי נוי אף הוסיפה את האספקט של האכזבה של אותן מפלגות שמאל, כשאינן זוכות לאהדה מקרב המזרחים: "האחת (מרצ) בוחרת להתבזות בסיסמאות בחירות מטופשות המסבירות לנו בהתנשאות איפה הלב, אבל לא מסבירות איפה לעזאזל המזרחים ברשימה, והשניה (חד"ש) מדברת גבוהה גבוהה על שינוי ומהפכה אבל יוצאת מגדרה כדי לשמר סדרים ישנים שכתמיד, לא כוללים את המזרחים."
אז את שנת 2012 נזכור כשנה של הדרה פוליטית. ההדרה לא קשורה למוצא. מצד אחד נמצא את האשכנזים של מרצ, ומצד שני את הערבים-ישראלים של חד"ש. מצד אחד נמצא את האידיאולוגיה הירוקה ובעד זכויות של הומואים ולסביות מצד מרצ, ומצד שני נמצא את הסוציאל-דמוקרטים, קומיניסטים ופרו-פלסטינים של חד"ש.
איך נוכל להסביר לילדים שלנו שכל אלו שהתהדרו ברצון לשינוי ולייצר שמאל חדש, פעלו באותם פרקטיקות של מפא"י. מהן הסיבות לדחייה ותיעוב של המזרחים. האם הם רוצים שנשב בימין ונשנא את הערביוּת שלנו, האם הם רוצים שנצעק מוות לערבים, האם רוצים להתנשא מעלינו ולומר: "תראו את הדפוקים האלו, שוב הצביעו לביבי, שדפק אותם". לי אין את תשובה, אולי אתם תדעו יותר ממני. בינתיים, את ההצבעה שלי הם איבדו, למרות הפעילות החשובה שלהם בכנסת.