"מלך הטוויטר", "גורו של רשתות חברתיות" – אלה רק חלק מהתארים להם זכה השחקן אשטון קוצ'ר, שנחת השבוע בלבנט ופיזר על בכירי המשק קצת אבק כוכבים בכנס של בזק בו הוזמן להרצות. מיטב מנכ"לי ארצנו התייצבו בשורה כדי להצטלם איתו ולשמוע את הרצאתו בעלת הכותרת הדרמטית "הציוץ שהפך לשאגה".
אני, אגב, החמצתי את האירוע המכונן כיוון שנפשתי באילת עם חבריי לעבודה. צייצתי משם ללא הרף, כמובן, אירוע שחבריי עשויים לכנות "הציוץ שהפך לחפירה". אבל אני לא העניין כאן. כי למרות שגם אני וגם אשטון מצייצים את עצמנו לדעת, זה בערך הדבר היחיד שיש לנו במשותף. כי אשטון, אחרי הכל, הוא כוכב קולנוע וטלוויזיה, ואני – יחד עם 99.9% ממשתמשי טוויטר - לא.
לא ידעתם? סקס מוכר
ייתכן שאי אפשר לקחת מאשטון את 6 מיליון עוקביו, בפניהם הוא שוטח את הגיגיו בענייני קבלה ואג'נדות חברתיות או מקדם מוצר כזה או אחר, אבל קשה גם לשכוח את הדרך שעבר על מנת להגיע לשם. למשל - פרסום תמונת ישבנה של אשתו דמי מור, סלבריטאית הוליוודית בפני עצמה, במרץ 2009 - אירוע שזכה לאזכור בכל צהובוני העולם ואחותם, והקפיץ את מספר העוקבים של קוצ'ר בטור הנדסי.
אתם יודעים איך זה - סקס מוכר, סקס שמערב סלבריטאים מוכר יותר, וסקס שמערב סלבריטאים עם נגיעה "ביתית" מוכר עוד יותר. אבל אנחנו לא צריכים להיות גורו של מדיה חברתית כדי לדעת את זה.
חודש אחרי אותה תמונת ישבן מפורסמת, קוצ'ר פצח בחזית מתוקשרת היטב עם רשת CNN, במרוץ למיליון עוקבים. גם כאן, אתם כבר יודעים איך זה נגמר: התקשורת סיקרה בהרחבה, קוצ'ר ניצח, ומספר העוקבים שלו המשיך להתנפח. טוב נו, אין כמו דחיפה קטנה מלב הפריים טיים הטלוויזיוני בדרך להיות "גורו מדיה חברתית".
גורו מיתוג עצמי, אם כבר
במקביל לכל פעלולי היח"צ האלה, הקפידו בני הזוג להזין את עוקביהם בעדכונים שחושפים יותר מטפח מחייהם האישיים. גם כאן, כמובן, אין מדובר בעניין של מה בכך. אתם יכולים לשתף את העולם שברגע זה הוכחתם את המשפט האחרון של פרמה, הצלתם זן נדיר של גורילות או גיליתם נפט בחצר הבית, ואף אחד מאלה לא יזכה לעשירית העניין שיעורר ציוץ של אשטון (או כל סלב אחר לצורך העניין), על דברים מרתקים כמו התור הארוך שהוא נאלץ לחכות בו בסטארבקס.
לא שיש משהו רע בזה. להציץ לחיי סלבריטאים זה נחמד, גם לתקשר איתם באופן בלתי אמצעי. רק צריך לזכור שכשאשטון קוצ'ר מדבר על הכוח של האינטרנט ושל המדיה החברתית, יש לקחת את דבריו בעירבון מוגבל בהחלט. נכון, למדיה החברתית יש כוח להכתיר מלכים ומובילי דעה חדשים, רק שקוצ'ר הוא ממש לא דוגמה מייצגת לכך. הוא היה מותג עוד לפני שטוויטר קם, וכנראה ימשיך להיות כזה גם אם טוויטר ייעלם מחר. מה שבטוח, מגיעים לו כל הסופרלטיבים האפשריים על מיתוג עצמי מוצלח. לא עוד שחקן (בינוני למדי), לא עוד "בעלה של". גורו!
לסיכום, לו האורח של בזק בכנס לא היה אשטון קוצ'ר, אלא משתמש מן השורה שזוכה לפופולאריות גדולה בטוויטר, האמינו לי, לא רק שמיטב הצמרת העסקית בישראל לא הייתה מבקשת להצטלם אתו, ספק אף אם הייתה טורחת להגיע להקשיב לו. וזה דווקא חבל, כי אם להכתיר מישהו בתואר (המפוקפק בפני עצמו) "גורו", אז לפחות שיהיה זה מישהו אמיתי - לא מותג הוליוודי מתוקתק ומיוחצ"ן.