הסופרבול הוא לא רק אירוע הספורט הנצפה בעולם, אלא האירוע הטלוויזיוני הנצפה ביותר בשנה. בפברואר האחרון הדביק המשחק המכריע 111 מיליון צופים למסך – בטקס האוסקר, לשם השוואה, צפו רק 38 מיליון.
עם חשיפה כזו עצומה, ברור למה מפרסמים מתחרים זה עשורים על מקום מעליו, מתחתיו, מצדדיו, ובעיקר בזמן שידור הסופרבול, ומדוע לאורך השנים הפכו הפרסומות הסופרבוליות לתחום עניין בפני עצמן – מושקעות, יקרות ומדוברות כאילו מדובר בפיצ'רים בפסטיבל ונציה.
הפרסומות, שאמורות להיות הרגע שבו כל אמריקה רצה לרוקן את השלפוחית, הפכו גם למוקד עניין הרבה לפני שבכלל יודעים אילו קבוצות תתחרינה: לא מכבר פורסם שביונסה הולכת לככב בקמפיין של פפסי שיעלה, כמיטב המסורת, במחצית, ותמורת לא פחות מחמישים מיליון דולר; סכום נמוך לעומת מה שהקמפיין שווה לחברה עצמה.
להתעסק בפרסומות של סופרבול זה, לכן, חתיכת דיל, עבור מי שהוגה אותן וגם עבור מי שמככב/ת בהן. לבר רפאלי, שפורסם בסוף השבוע האחרון כי נבחרה לככב בפרסומת המחצית של חברת הענק לאחסון אינטרנטי Go Daddy, זה בהחלט שיא.
אבל בתוך מערבולת הגאווה הלאומית ואטרף טוקבקי דוברי צה"ל מטעם עצמם, יש אלמנטים שנעלמים בקלות מן העין, כמו העובדה ש-Go Daddy אחראית לכמה מהקמפיינים הסקסיסטיים ביותר (ובינינו – גם המטומטמים ביותר) שאושרו בשנים האחרונות. כמו, למשל, הפרסומת במופע המחצית של הסופרבול 2012:
מאז הקמת קואופרטיב MissRepresentation לפני שנתיים ותחילת פעילותו לייצוג הוגן והולם של נשים במדיה, Go Daddy קיבלו לא מעט על הראש. הם אכלו את הנזיד שבישלו בצורת חרם צרכני מסיבי, שגרם להם לצאת ביוני האחרון בהצהרה כי הם כופרים בסגנון הסקסיסטי והמשפיל שנקטו, מחליפים חברת פרסום ומבטיחים לשפר את דרכיהם. הרבה משתמשות נשמו לרווחה, ואז, בתחילת אוגוסט, עלתה לאוויר הפרסומת הבאה:
הקמפיין, שמציג את הגברים כמוח האמיתי מאחורי הטכנולוגיה ואת הנשים ככלי קיבולבול פתיינים וסתומים למדי, החזיר את הזעם האינטרנטי והחרם הצרכני. זו, כנראה, הסיבה, שלמרות ש-Go Daddy לא מוכנים לגלות את תסריט פרסומת הסופרבול החדשה, הם מוכנים לספר לכולם שרפאלי תופיע בו בשמלת ערב – שזה יותר ממה שהפוסיקט-דולז קיבלו ב-2012.
אפשר לתהות האם בפרסומת בה רפאלי תככב, חברת האחסון הוירטואלי תתאפס על עצמה ותבין שנשים אוחזות ב-85% מכוח הצריכה למשקי בית בארה"ב, ושלספר להן שהן מטומטמות זה לא כזה טריק שיווקי משוגע – אבל זה לא יהיה מספיק.
לכן, אני משתמשת בבמה המאקואית שניתנה לי, וקוראת לבר רפאלי לקחת בחשבון את הצרכניות, הן הישראליות והן האמריקאיות, ולהתחייב שלא לאפשר לחברת Go Daddy להתקדם באופן שהם הו-כל-כך עפים עליו: סקסיסטי, מנמיך ומשפיל; אני קוראת לה להשתמש בכוח שבידיה ולוודא שהקמפיין לא יחפיץ ולא ילעג לנשים רק כי זאת דאחקה שקל למכור בעזרתה; אני קוראת לה להבטיח לנו שלא תתן לעוד קמפיין Go Daddy להרוויח מביזוי נשים.
מכאן – זאת כבר לגמרי החלטה שלה.