האופנה בחודשי החופש הגדול היא לסקר חדשותית את בני הנוער. אולי כי אנחנו פתאום רואים יותר מהם ממה שהיינו רוצים לראות, אולי כי הם מהווים תמונת מראה לא מחמיאה שלנו, ואולי כי הם נוטים לדקור אותנו בחודשים אלה. כך או כך, הפאניקה השבועית במחלקת הנוער סוקרה בחדשות שישי תחת הכותרת המבהילה "תופעה: כך ילדים נחשפים לפורנו באינטרנט". כן, הילדים התמימים שרק מחפשים סרטוני חתלתולים ברשת נחשפים להארדקור של אנימציה יפנית, ותודה לגוגל. "ככה זה היום", מסכמת כתבת החינוך, "לא צריך לכתוב 'סקס' או 'בחורה לוהטת' כדי להגיע לאתרי מין". רק למקרה שלא ידעתם שסקס ובחורות זה בגדול אותו הדבר.
הנתונים שעלו בכתבה היו אכן פחות ממלבבים: קצת למטה משליש מתלמידי בית הספר היסודי נחשפו לפורנו, ובתיכון אנחנו כבר מדברים על קרוב לשלושת-רבעי האוכלוסיה. גיל החשיפה הממוצע נמצא בצניחה מתמדת. ההורים אינם יודעים את נפשם מרוב דאגה למיניות המושחתת של הילדים. הם נזכרים בגעגוע בתקופה שבה אפשר היה להחביא את הפלייבוי מעל הארונית, והמתבגרים הסתומים בחיים לא היו מנחשים שהוא שם וגם לא היו גונבים אותו כדי להראות לחברים.
הורים שילדיהם נחשפו לפורנו דיווחו על הלם, חרדה, הסתגרות והתנהגות מינית מעוותת. הסימפטומים הללו מתרחשים, כמובן, רק אצל ילדים. אנחנו המבוגרים יכולים לצרוך פורנו כל הסופ"ש ולקום לנס קפה בראשון בבוקר כאילו כלום. מרגע שלא מצאנו את הפלייבוי של אבא בגיל 15, המיניות שלנו תקינה ושום דבר לא יכול לפגוע בה. כל זה, ושלום עולמי.
מאתרי הפורנו לפרסומות בפריים טיים
ההורים המתאספים בניסיון להגן על ילדיהם מחיים של תסכול ואי-הלימה בין הפנטזיה למציאות המינית והכללית, לא העלו לרגע את הרעיון שאולי פורנו זה רע גם למי שעבר את גיל 18. אחרי הכל, זה לא שהילדים פועלים בוואקום חברתי. אנחנו ייצרנו עבורם את העולם שבו כל אחד יכול בכל רגע להשיג פורנו בדרגה הכי קשה שלו. זה מדאיג בעיקר לגבי המבוגר האחראי התורן. נכון, חשיפה לפורנו עבור מי שטרם חווה אינטראקציה מינית יכולה להיות הרסנית במיוחד, אולם התכנים הפורנוגרפיים העכשוויים, שרוב האוכלוסיה המערבית הבוגרת צורכת בשלבים כאלה ואחרים ובתדירות כזו ואחרת, משפיעים ומעוותים גם עבור מי שנחשפים אליהם לראשונה בגיל 40.
המדיה משפיעה עלינו הרבה יותר מכפי שהיינו רוצים להודות. היא מכוננת את תודעתנו באופן שוטף ויומיומי. האסתטיקה הפורנוגרפית כבר מזמן התפשטה החוצה מהגטו הפורנוגרפי לקליפים ולפרסומות. אינני מהאסכולה הגורסת כי הצרכן המערבי סופג פאסיבית את התכנים שמשודרים אליו בלי כל אפשרות להעניק להם משמעות משל עצמו, אבל רוב הטקסטים הפורנוגרפיים, גם אלה מלב המיינסטרים, הם חד-משמעיים בעליל.
היטיב לנסח זאת דור אזולאי בן ה-18: "בפעם הראשונה שראיתי פורנו לא ידעתי מה זה סקס, אז חשבתי שהוא פשוט מרביץ לה, חשבתי שזה להכות". ברוך השם, בסופו של דבר השכיל אזולאי להבין שכך נראית מיניות: משפילה, אלימה ופטישיסטית.
תנו חופש ביטוי לגברים!
כשזה מגיע לסוגיית איסור הפורנו, קופצים מיד כל בעלי האינטרס ומנופפים בחופש הביטוי, אבל לומר שאסור למגר את הפורנו בשם חופש הביטוי גורם לחופש הביטוי עצמו לדפוק את הראש בקיר. מי מתבטא בפורנו? מדובר בסך-הכל בהקצנת יחסי הכוח השוררים בחברה באמצעות זיונים: גברים שולטים על נשים שנראות בעיקר כמו ילדות, מי שאיננו לבן הוא סייד-קיק פטישסטי וחייתי וזקנים לא קיימים. למען השם, תנו להגמוניה השלטת להתבטא!
לא צריך להרחיק לפורנוגרפיה, גם מהכתבה עולה שבנות אינן מהוות כל איום על החברה; היא מראה בבירור שהן נפגעות בעיקר מזה שהבנים צורכים פורנו. משום שאם יש דבר שבחדשות לא רוצים אפילו להזכיר, הוא האפשרות שבנות צורכות פורנו בעצמן. רק מה, סטטיסטית שליש מצרכני הפורנו הן צרכניות, ואם אתם חושבים שהבנות מקבלות את המושג המעוות והמשפיל של איך המיניות שלהן אמורה להיראות רק מהנערים שמקיפים אותם, תחשבו שוב.
לא נעים, אבל הפורנו באופיו ובנגישותו הנוכחיים לא עושה הרבה יותר מלפגוע ולבודד את צרכניו וצרכניותיו; קל למקד את הבהלה בילדים, אבל הבעיה היא שלנו לא פחות משלהם. בסופו של דבר, כמעט כל מה שאנחנו מבקשים להגן על ילדינו מפניו הוא גם מה שפוגע בנו. מי שחרד מהיחשפות ילדיו לפורנו, שיפעל לתיקון הערכים החברתיים הנוכחיים ולפתיחת אפיקים מיניים חדשים. לא תאמינו, זה יוצא זול יותר ממסנן תכנים אינטרנטי.