במוצאי יום כיפור שודרה בערוץ 2 תכנית ששמה "למה זה כל כך מסובך?"; על תקן הסבך דה-ז'ור עמד נושא הבגידות. אושיות תרבות ואנטי-תרבות ניסו להשיב על השאלה האלמותית – מדוע אנחנו בוגדים, ומדוע קשה כל כך להתגבר על בגידה?
ההנחה הרווחת הייתה כמובן כי המגדר הבוגד הוא זה הגברי, אבל בדגש על בגידה פיזית מבוססת חרמנות – להבדיל מבגידה רגשית – שהרי רגשות, כידוע, מיוצרים בשחלות. השחקנית ליטל רוזנצוויג דאגה להודות קבל עם ועדה לאמא ויקי, שלימדה אותה את רזי הגבריות ("לגברים יש ליבידו מפה עד אפריקה") והטיפה לה שזה ממש לא משנה מה קורה איתה באותו רגע – אם היא תשתמט ולא תעמוד בדקת קריאה לשכב עם הגבר שלה לפי דרישה, מישהי כבר תעשה את זה במקומה.
לדמי מור, כנראה, לא הייתה אמא ויקי שתלמד אותה איך להחזיק גבר בחמישה שלבים; אחרת, איך אפשר להסביר את השבר הסורי-האפריקני שנפער בינה לבין בעלה מפונפן השיער אשטון קוצ'ר? מה, אם לא הזנחה פושעת של חובותיה כרעיה, יכול היה להביא את אשטון מיודענו להשתכשך בג'קוזי עם בלונדת-טראש שרחוקה ה' קבלית אחת בשם מלהיקרא "שרלילה"? ובכן, הרשו לי להתרחק רגע מבית הספר הגבוה של אמא ויקי לנשיות ומגדר, ולהציע הסבר מאסכולת ליטל (במלעיל, כמובן), לתסבוכת הבגידה לבית קוצ'ר-מור.
זה גם הגיל וגם התרגיל
להלן אשטון קוצ'ר, טיפוס שמתסביך הפיטר פן שלו תושיע רק התקרחות בזק, שמגלם את החתיך עם טוויסט הרגישות בקומדיות רומנטיות המוקרנות בטיסות אל-על, ושהדיי-ג'וב שלו כולל לקפוץ מכל מיני חורים לפרצופם של אנשים בהתקף חרדה ולצעוק "עבדנו עליך, אחי". לא שאני מתכוונת לשפוך בנזין על מדורת הטייפקאסט, אבל בחייאת, יש סיבה שכשהוא לא מלוהק לתפקיד החתיך, הוא נדרש למשבצת הטמבל. לכן דמי, כשאת שמה את כל הביצים שלך בסל מטומבל אחד, אל תתפלאי שהוא מקשקש אותן ביום הנישואין השישי שלכם עם עוד ארבע משובטוטות באמבט אחד.
הטמבלות אולי מושרשת באופיו של קוצ'ר, אך היא תמיד גם פונקציה של גיל, ובין מור לקוצ'ר הפרידו חמש-עשרה שנים מהותיות. תמיד האמנתי כי הפרש גילאים של יותר מעשר שנים בין בני זוג הוא מבשר רעות, שכן גם האדם המטומטם ביותר חייב ללמוד דבר או שניים על העולם בעשור וחצי, ולקחי הניסיון הם מסוג הלקחים שאי אפשר ללמד. גם מור עצמה בעטה את בעלה הראשון, שהיה מבוגר ממנה ב-12 שנים, לאחר ארבע שנות נישואין, לפני 28 (!) שנה. היא עשתה זאת בגיל עשרים-ושתיים ואילו קוצ'ר בגיל שלושים-ושלוש, אבל נו, אתם יודעים איך זה, גברים נוטים להתבגר קצת לאט יותר.
מסיבה זו בדיוק, אם תרשו לי רגע לבצע הכללה גסה, הקוגריות המהוללת של נשות הוליווד החזקות היא בועה שברירית ביותר. גברים שנהנים מנשים הצעירות מהם בעשורים שלמים אינם נכללים, לרוב, בין רודפי העומק הגדולים. זה כמובן לא אומר שנשים מחפשות תוכן בקוצ'רים של עולמנו, בואו לא נגזים; אבל בחורים כמו קוצ'ר הם כמו בוץ מים המלח - זה שנעים לך להימרח בו לחצי יום, לא אומר שזה רעיון טוב להסתובב איתו כל השנה. ההיסטוריה מוכיחה שגברים למדו לנהל חיי נישואין עם נשים שחוץ מנעוריהן לא מעניינות להם את התחת. הקוגריות, או הניסיון לחקות את הדפוס האמור מהצד הנשי, הוא כמו לרוץ להעתיק מהדיסלקט של הכיתה. זה לא פמיניזם; זו סתם אסטרטגיה גרועה.