טיבי נוהג לפטור כל ביקורת עליו בסינון המילה ״גזענות״ מבין שיניו, ובכך שם את עצמו במעמד מיוחד, מעמדם של אלה שאותם לא מבקרים. זה אולי נוח לאגו, אבל כמו כל דבר שנוח לאגו, זה לא באמת מביא תוצאות. כשחושבים על כך - אילו תוצאות הניבה עד כה התנהלותו של טיבי, שכוללת השתלחות וזלזול תהומי בכל מי שאינו חושב כמוהו? הפערים בין אוכלוסיית ערביי ישראל לאוכלוסיה היהודית לא מצטמצמים, העוני גדל, והקושי היומיומי במציאת עבודה ובהתמודדות עם דעות קדומות עדיין קיים.
מה שכן, שיעורי ההצבעה במגזר הערבי הולכים ויורדים. הציבור הערבי בחלקו הגדול מיואש, ובצדק. נציגיו לא מצליחים לטפל לעומק בבעיות הרבות של המגזר, אז למה לטרוח להצביע?
הנתונים מדברים בעד עצמם, אבל טיבי, החסין מכל ביקורת, ממשיך בדרך שלאחר 15 שנה כח"כ, רצוי היה כבר להבין שהיא בלתי יעילה. נכון שזה נחמד להקריא חמשירי שנאה על דוכן הנואמים, או לצעוק מהטריבונה לראש ממשלת קנדה שילך לספסלי הליכוד, אבל האם זו הדרך הכי טובה להשתמש בכלי הדמוקרטיה וחופש הביטוי? טיבי בהתנהגותו מוכיח שוב ושוב כי אין בו טיפת סובלנות כלפי כל דעה שהיא מעט שונה משלו. אז מדוע הוא מצפה שתהיה סובלנות כלפי הדעות שלו?
ההבדל בין מירי רגב לאחמד טיבי
גם תגובתו של נתניהו לדברי הארפר היתה מתנשאת ומרגיזה. זה נעים שראש ממשלת קנדה מביע בנו כזו תמיכה, ואומר שבמצב שנוצר, ישראל מואשמת בהרבה יותר מאשר חלקה. עדיין, כדאי שנתניהו יזכור שגם קנדה מתנגדת לבנייה בהתנחלויות. ראש ממשלת קנדה הוא גיבור לא בגלל שהוא בעד מדיניות נתניהו, אלא משום שהוא הוכיח שכדי להתנגד להתנחלויות, לא חייבים לשנוא את ישראל. אפשר להיות בעד שתי מדינות בלי להאשים בקונפליקט הבלתי נגמר רק צד אחד.
לנתניהו אין מה לדאוג - הוא כבר יזכה לביקורת על התנהלותו בכל נושא, כולל לגבי התקרית הזו. הביקורת אינה נחסכת ממנו או מכל חבר כנסת שמתנהג בצורה מביכה, ואם יש לכם ספק תשאלו את אנסטסיה מיכאלי או את מירי רגב. לטיבי, לעומת זאת, המדיה הישראלית נוטה לעשות די הרבה הנחות. היא כמעט לא מבקרת אותו כי היא לא רוצה להצטייר כגזענית, חלילה, אבל דווקא בהנחות הללו, זה בדיוק מה שהיא עושה. בגלל היעדר הביקורת טיבי בטוח שלא מצופה ממנו שום דבר. בגלל היעדר הביקורת, טיבי בטוח שאת העליונות שלו הוא מוכיח על ידי התנהגות של ילד באמצע התקף זעם בגן. בגלל שאין ביקורת, טיבי בטוח שמטרותיו כה קדושות שכל אמצעי יהיה לגיטימי כדי להשיגן. הוא אמנם לא משיג את המטרות, כי מצבו של המגזר הערבי לא ממש משתפר, אבל בל נהיה גזענים ונבלבל אותו עם העובדות.
טיבי, מן הסתם, כהרגלו יפטור גם את הביקורת הזו כגזענות. אבל ת'כלס, גזענות היא לחשוב שאם אדם משתייך לגזע, לאום, או צבע מסוים, הוא התברך בפחות יכולות. האם טיבי לא מסוגל לאותם דברים שיהודים מסוגלים להם? כי מיהודים אנחנו מצפים לדעת להתנהג כראוי, לדעת לקבל ביקורת, לדעת לתקן את עצמך, ולדעת להסתדר עם אנשים כדי להגיע להישגים עבור ציבור הבוחרים. אין שום סיבה לא לצפות בדיוק לאותו הדבר גם מטיבי - העובדה שהוא ערבי לא אומרת שהוא פחות אינטליגנטי, פחות מסוגל, או פחות רהוט. כמו כל יהודי, נוצרי, שחור, לבן או צהוב, גם הוא יכול להבין שזה לא באמת משנה כמה אתה מטיף לאידיאלים, כי אם אין לך כבוד מינימלי לאידיאלים של אחרים, גם את האידאלים שלך לא יכבדו.