כדי להבין את תורף העניין, סורו נא אל גן החיות בעיר קודשנו ובירתנו הנצחית, ועדיף בשעה שש אחה"צ. בשעה זו, מתקבצים כל שוכני הגן ההולכים על שתיים אל מול כלוב הפילים לחזות בפלא המרשים של יצורי הענק הללו מזיזים את אפם המסתלסל על פי פקודה של איש קטנטן הניצב סמוך לרגליהם.
מול הכלוב עומדים הכן כל עשרות ההורים המסורים שבאו לכאן על חשבון זמנם ועיסוקיהם רק כדי לאפשר לילדיהם ליהנות מחיות הגן הפזורות כאן, מהשקט והנוף הפסטורלי. מהם בני מזל שהצליחו להרוס אל השורה הראשונה ומהם אומללים שמנסים את מזלם מעל כתפי אלו שלפניהם. כולם נושאים בעגלותיהם את הילדים המתוקים, מוכתמי הארטיקים, שרק בעבורם הם עזבו הכל ובאו הנה לשרוף אחר צהריים שלם.
לילדים הגדולים יותר שלום. הם עסוקים עכשיו בניסיונות להיחלץ מידיהם הגדולות של הוריהם ולחבוט בבן דודם המנסה לעשות את אותו הדבר במרחק כמה מטרים מהם. ההורים לעומתם, לפחות בשלב הזה של דקה לפני ההופעה המרהיבה. לא מוכנים לקבל את העובדה הזו. בפרץ של עצבים הם לוחצים חזק יותר את היד הקטנה ובטון של כ-30 שקל חדש לילד שירדו לטמיון הם נוזפים בצאצאים לשתוק עכשיו ולהתרכז במופע הגאוני.
הילד נכנע.
הוא מבין בתת הכרתו שחבל לו להילחם עכשיו. אבא יותר גבוה ויותר חזק והיד שלו גדולה, מסורה ומחנכת. הוא לא יניח לו לברוח כל כך מהר. עדיף לו להמתין מספר דקות עד שהמופע אכן יתחיל.
כשהמופע יתחיל, אבא ואמא יהפכו דרוכים ויקרעו את צוואריהם במאמץ לראות משהו. פיו של אבא ייפתח לאט לאט בסקרנות, וידו האוחזת בכף היד הקטנה תשתחרר בהדרגה. כעבור דקה אחת, אחרי שהפיל ירים בעזרת החדק שלו את המטפל, אבא יתכופף וישאל בהתפעלות, ראית? הילד לא יענה, אבל האבא יהיה מספיק מוכשר ויצירתי כדי להבין שהילד שיהיה בריא ראה בעיקר את עקבי נעליו של האיש הג'ינג'י שעמד לפניו. אי לכך הוא יניף את הילד לגובה ויניח אותו על כתפיו. זה עונשו של ילד שלא רוצה לראות פילים. הילד יצרח ויבעט ברגליו בחזהו של אביו. המשקפיים בסכנה של ממש, על כן דינו לרדת עכשיו מכתפי אביו ולא תראה את הפילים! גמרנו! אתה מבין?! מה אתה מרביץ לאבא, השתגעת?
אוהו, איך שהוא מבין. הוא לא רק מבין. הוא מכיר את זה משנה שעברה ומאלף ואחד פעמים שהוא חווה את זה עם אבא ואמא.
העיקר שהולכים לישון מאוחר
עכשיו יבוא השלב של הפילים שמזיזים גזעי עצים ואבא יזדקף עוד יותר ויניח בהיסח הדעת לידו הקטנה. כיון שאותו תהליך יתרחש גם אצל הדוד ובנו היקר, הם ירוצו חיש ילד לזרועות רעהו וימשיכו בהתגוששות שהתחילה אצל הדובים והמשיכה על הספסל ברכבת.
טוב להם עכשיו. זה בדיוק מה שהם רצו: לתת מכות לדניאל. לרוץ במרחבי הדשא. לאכול קרטיב לימון. לנסוע עם אבא ואמא רחוק מהבית וללכת לישון מאוחר.
האינטרס הזה עומד בניגוד גמור לאינטרס של אבא ואמא. אבא ואמא רצו לראות חיות. חיות זה דבר יפה ומעניין. הקופים שמתנהלים כמו ועדה קרואה, הדוב שנעמד פתאום ודורש את המגיע לו התוכים הנפלאים, הברדלס העצבני, האריה המנמנם והג'ירף שנעלם השנה.
במקום להושיב יחד את שני הצדדים סביב שולחן הדיונים ולסכם על תמהיל נכון של טיול, שתכליתו: הולכים לקיוסק לקנות ממתק כדי שהילד ייהנה ונוסעים לגן החיות כדי שאבא ואמא ייהנו – במקום זה, נוסעים בצעקות איומות, כולם ביחד, לגן החיות, כדי שאף אחד חס וחלילה לא ייהנה.
אז בפעם הבאה, לפני שאתם גוררים את הילדים לשיט מפחיד בסירת מנוע בגלל ש א ת ם אוהבים את הים – תחשבו על זה.
בשבוע הבא: חופשה באילת.