אבקש לומר דבר מה בקשר לדירות שרכש וחיבר ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק: מברוק מר ברק, תתחדש. ועוד דבר מה קטן: דירותיך וחיבוריך אינם מעניינים אותי כלל. ממש כלל. אתה יכול לקנות, למכור, לחבר, להפריד, איכשהו זה לא מצליח לעניין אותי בכלל. גם לא מה שאתה לובש, ואפילו לא הפלולה. היתה, ירדה – לא מעניין. בכלל לא מעניין.
השאלה היחידה היא, למה את כל השאר זה, לעזאזל, כן מעניין? מה אכפת למישהו אם אהוד ברק קנה דירה, מכר דירה? והתשובה היא: זה לא באמת מעניין אותם. זה ממש לא מעניין אותם. מה שמעניין את כולם זה החיים שלהם עצמם ודברים שעשויים להשפיע על החיים שלהם עצמם; אשר לברק – מסתבר שקרה דבר מרהיב מאין כמותו: התקשורת החכמה והמקצועית שלנו הצליחה ליצור מצב לפיו מאות אלפי ישראלים מאמינים שיש קשר כלשהו בין דירה שברק קנה, לבין המצב הדפוק שלהם, ככאלה שלא מצליחים לסגור את החודש.
נקודת שפל של התקשורת המקומית
זה התחיל בשנים ההם, בהם חיפשה הביצה מישהו לשנוא. מירי רגב עוד הייתה עמוק בדו"צ, נתניהו היה באופוזיציה, שרון היה מושא אהבה, תשובה ודנקנר עוד היו שעירים טרם תספורת – מצאו את ברק. זה היה קצת מסובך, כי אין סיבה אמיתית לשנוא איש חכם ורב זכויות שהוא גם אחראי ישיר לחייהם ולבטחונם של מאות אלפי אזרחים ישראלים, על כן נטפלו לאיזו תכונה מתכונותיו, היותו איש בלתי חברותי ופתחו ושיפצו אותה עוד ועוד. העניין הוא שזה לא באמת הספיק.
ואז פרש הטיפוס מהפוליטיקה ועשה את טעות חייו: הוא התעשר. פשוט התחיל להתעשר. קנה בזול, מכר ביוקר, ייעץ, הרצה, כתב, נסע, פתח דלתות, חיבר חיבורים, הוציא חשבוניות – והתעשר. מסתבר שאם אתה מוכשר וחרוץ ובעל מוניטין, אתה יכול להתעשר. את כל הונו צבר אהוד ברק ביושר מוחלט (עד שלא יוכח אחרת. מי שבינתיים צריך להוכיח זה אלדד יניב, לא ברק). בחלק מן ההון שצבר רכש ברק דירות, מברשות שיניים, מכונית, סט מברגים, מכשיר די. וי. די, דאודורנט ומייבש חסה. כל מיני דברים. אחת הדירות שרכש ברק הייתה בפרוייקט מדובר במדורי הנדל"ן והרכילות. באותו רגע קרה דבר מעניין: שלושה אלמנטים ישראליים שונים זה מזה התחברו והיו לאחד: פוליטיקאי שנוא למחצה, מתעשר חדש ונדל"ן מעניין. ביחד זה יוצר דרקולה. שטן שפיו נוטף דם. רוצח המונים. מפלצת.
מרגע זה ואילך לא היה למסכן שום סיכוי. הוא סומן ותוייג וכל תנועה שלו, במיוחד בתחום הנדל"ן, היא מסיבה עד אור הבוקר. אני מוכן להתחייב כאן ועכשיו כי אם ירכוש ברק חלקת קבר בבית הקברות ירקון תמורת 15 אלף שקל, תתפרסם על כך ידיעה גדולה בעיתון. ברק וקרקע – זו ידיעה מצויינת. תביא, תביא. אנחנו מוכנים אפילו לשלם על כך.
זו אחת מנקודות השפל של העיתונות הנלעגת שלנו. במיוחד הכלכלית והנדל"נית. טיפוח שנאת העשירים, ההסתה נגד כל מי שמצליח כלכלית, יצירת הזיקה בין עושרם של העשירים לבין עוניים של העניים בחברה קפיטליסטית. איכס. זה מגעיל אותי ומקומם אותי. כמה חלשה היא התקשורת! ברק קנה דירה. וואו! איזה הישג עיתונאי! מדהים כמה אתם מוכשרים, עיתונאי הנדל"ן. מדהים כמה מקורות יש לכם.
אהוד ברק, שיהיה ברור, אינו ההעדפה הפוליטית שלי. אומרים שהוא נכשל כראש ממשלה ואני נוטה להסכים עם זה, במיוחד לאחר קמפ דייויד. אומרים שהוא בחור קשה וגם עם זה אני נוטה להסכים, למרות שאני מעדיף את כשרונו ואת חוש ההומור שלו על פני הרבה פוליטיקאים קלים ונוחים (כאילו שיש כאלה בכלל). אבל אהוד ברק לא פשע ולא חטא, לא רשע ולא מושחת. הוא איש משכמו ומעלה, גיבור ישראל, גאון כמצביא וכמדינאי ומנהיג שיש הרבה מה ללמוד ממנו (אני אגב משוכנע שאחרי מותו איש לא יציע ללמד את מורשתו בבתי הספר. כנראה שמבחינת המטראז' הוא לא צבר מספיק דונמים בחייו). הוא בכל מקרה מתנשא לגובה רב מעל יתושי הביצה הרוחשים סביבו וסופרים באכזריות את דירותיו ואת מפתחותיו, כאילו שהוא נטל מהם משהו שלא כדין, כאילו שזה ישפר במשהו את חייהם חסרי ההשראה ונטולי הנדל"ן.