אז זהו חברים, שלא בדיוק. אם יש מס אחד צודק ואמיתי – למרות שבמהותו הוא מניפולציה מוחלטת – זהו הבלו, המס המוטל על מוצרים במטרה לצמצם את צריכתם של מוצרים אלה. הבלו מוטל על דלק, סיגריות ומוצרי טבק ומשקאות אלכוהוליים. המטרה: צמצום השימוש במוצרים אלה. אז את הדלק נשים לרגע בצד, אבל מה הבעיה בדיוק בכך שהמדינה עושה כל שביכולתה כדי לגרום לאנשים לעשן פחות ולצרוך פחות אלכוהול?
כמעשן כבד, יש לי סיי בעניין, מאחר שכל ייקור של שקל פוגע ישירות בכיס שלי. ובכן, מכאן אני פונה בתחינה למשרד האוצר: אנא, העלו את המחירים עוד ועוד. כי גם זה אולי יגרום לי לעשן פחות (זה גורם לי לעשן פחות) וגם כי יש לי ילדים וזה עשוי לגרום להם לא להתחיל לעשן. אשר לאלכוהול, שם זה הרבה יותר מובהק. לגבי סיגריות, כולם יודעים שמדובר באקט מזיק לבריאות אבל בכל זאת דורשים לאפשר זאת בכבוד למי שבחרו לעשן. האלכוהול נתפס כעניין לגיטימי, יומיומי שפתאום הגיע מישהו ופגע בו אנושות. ככה סתם, כאילו כלום.
אלכוהול הוא אמנם מוצר לגיטימי ולא יעלה על הדעת לאסור אותו בשום צורה, אבל אלכוהול הוא בדיוק המוצר שצריך להיות קצת פחות זמין מכפי שהוא כיום. כל מה שאלכוהול צריך כדי להיות עניין חיובי וטוב, זה שיהיה קצת קשה או מסובך להשיג אותו. שהוא לא יהיה יומיומי. שהוא יהיה טקסי. שהוא יהיה משהו שמצפים לו, ושנערכים אליו.
בין גריי גוס למריחואנה
בואו נאמר את האמת, אלכוהול הוא מסוכן, אלכוהול הוא משוגע. אלכוהול זה תאונות וזה היתקלויות וזה אלימות וזה פגיעה. וכן, אני יודע שזה גם שלווה ומרפא ואהבה ויחסים וכיף, אבל זה גם ובעיקר כל מה שמנוי לעיל. הדרך היחידה לאזן בין כל זה, זה לנסות בצורה מלאכותית להפוך אותו לקצת פחות זמין. קצת פחות טריוויאלי. קצת יותר מורכב.
איך? באמצעות העלאת מחירים כמובן. אין צורך להעלות את המחיר של גריי גוס, כי גריי גוס שותים במסיבות של אוליגרכים ובמועדים מיוחדים. יש צורך להעלות את מחירי הבירה והערק והוודקה הזולים, כי כך ישתו אותם פחות ביום יום ויהיו פחות בעיות.
על כן יפה עשה מי שהעלה את מחירי הסיגריות והאלכוהול, ומי ייתן ולאותו ריבון יהיה גם את השכל להבין כי לצד האלכוהול, על יתרונותיו וחסרונותיו יש גם עוד משהו, שגם הוא צריך להיות לגיטימי-אם-כי-מסוייג: הסמים הקלים כמובן, שלהבדיל מאלכוהול, הם גם הרבה פחות מזיקים.