אני לא אוהב חלב סויה. עניין של טעם. הרבה אנשים לא אוהבים חלב סויה. גם כאלה שאין להם שום בעיה עם חלב סויה, קפה, ובמיוחד קפה הפוך, הם אוהבים לשתות עם חלב פרה, רגיל. קפה, נתון נוסף שצריך לזכור בטרם יסופר הסיפור הוא שקפה הוא מוצר די בסיסי שדרך בני אדם להתחבר אליו, לפתח בו תלות ולאהוב אותו.
על כן, כשהגעתי השבוע למרכז אירועים אחד במרכז הארץ ליום עיון של חברה והזמנתי כוס קפה, נדהמתי לגלות שהקפה המוגש הוא עם חלב סויה. אה, לא. אמרתי. תודה, תודה. לא סויה. חלב רגיל בבקשה. ושיהיה חם מאוד.
לא, אמר לי המוזג. אין חלב רגיל. רק חלב סויה.
אבל למה? שאלתי. קפה זה עם חלב. הבת של הבעלים אלרגית ללקטוז? המקום טבעוני? אז מה זה השקשוקה פה בצד?
המקום כשר, הוא אמר לי. לכן יש רק חלב סויה.
התחלתי לצחוק. מה זאת אומרת המקום כשר?, שאלתי, חלב זה לא כשר?
לא יודע, הוא אמר לי. זה מה שאמרו לי. המקום כשר ולכן יש רק חלב סויה.
טוב, הוא לא דייק כמובן. התשובה הנכונה היא שהמקום כשר ובשרי, ועל כן לא מגישים בו חלב, רק חלב סויה. כולם שותים קפה של בוקר עם קרואסון וחלב סויה, כי המקום בשרי.
מייד הבנתי שעובדי החברה שבפניהם הגעתי להרצות הם כולם אנשים דתיים ושומרי כשרות, ועל כן הם מקבלים על עצמם בקלות ובהבנה את הגזירה הזו, שדווקא אותי, שומר כשרות מנעוריי עצבנה מאוד. הבעיה היא כשנכנסתי לאולם וראיתי את האנשים גיליתי שלא כולם דתיים. למעשה, מתוך למעלה ממאה משתתפים ומשתתפות ספרתי בעיני בערך כעשרים שחזותם כשל דתיים או דתיות. כל השאר, לא. מוזר.
האמת היא שנכנסתי, הרציתי, הלכתי (היה מוצלח מאוד). לא היה לי זמן וגם לא מצאתי לנחוץ לשאול את המשתתפים לתגובתם בנושא חלב הסויה, אני יודע היטב את תגובתם גם מבלי שאשאל: כל אחד ואחת מהם ניגשו אל הבר, ביקשו קפה, המוזג אמר: חלב סויה. הם שאלו: "למה?". הוא ענה: "כשר פה", והם אמרו בקול: "אז תודה, לא צריך. תביא לי דיאט ספרייט בבקשה" ובשקט, לעצמם, אמרו: "לעזאזל עם הדתיים האלה".
גורמים ליהודים לאהוב פחות את הדת
בארץ יש הרבה חברות. החברות מרבות לעשות כנסים כאלה. התופעה הזו חוזרת על עצמה בכל כנס בוקר. חישוב פשוט מעלה שמאה וחמישים כנסים כאלה, עם חלב סויה, זה מנדט שלם נוסף למפלגת "יש עתיד" בבחירות הבאות. עשרים ושתיים אלף איש שמרגישים שמישהו כופה עליהם משהו שהם לא רוצים בו, ועל כן הם לא סובלים אותו.
עכשיו שאלה: למה אם המקום כשר ובשרי מגישים בו קפה עם חלב סויה? אצלי בבית יש מטבח כשר למהדרין, הרבה יותר מאשר במקומות עם השגחת הרבנות, ובכל זאת מגישים בו גם חלבי וגם בשרי. באותו מקרר יש אצלנו, זה לצד זה, גבינה בולגרית ושריר עגל. באותו ארון מאוחסנים שוקולד חלב וקבנוס. מה הבעיה? יחזיקו בעלי המקום מערכת חלבים לאירועי בוקר ומערכת בשרית לאירועי ערב. או ההיפך, מה הבעיה? יגישו הפוך בכוסות חד פעמיות. יקיימו את המטבח החלבי בקומה נפרדת. מה שתרצו. באמת אין לזה פתרון?
הבעיה היא שקשה קצת לקיים פיקוח קפדני על הפרדה כשמדובר במטבח גדול שלא כל עובדיו מורגלים בכשרות. הבעיה היא שהרבה יותר קל להגיד: אסור, מאשר להגיד: מותר. הבעיה היא שהרבה יותר קל להקטין ראש מאשר להגדיל ראש.
כי אם מישהו ברבנות רוצה להגדיל ראש, הוא צריך להבין שמאה וחמישים איש שכופים עליהם לשתות קפה עם חלב סויה זה מאה וחמישים איש שפחות אוהבים באותו בוקר את הקב"ה ואת היהדות. זה אמנם רק קפה ורק סויה, אבל האמינו לי שזה בדיוק זה. פחות אוהבים את הקב"ה ואת היהדות.
אם מישהו ברבנות רוצה להגדיל ראש הוא צריך להבין שהתפקיד שלו, אם הוא אכן יהודי מאמין והעניין הזה חשוב לו, התפקיד שלו הוא להאהיב את היהדות על היהודים לא פחות מאשר לדאוג לכשרות מזונם. ואם הוא אכן רוצה רק לדאוג לכשרות המזון, הוא לא יכול, פשוט לא יכול להעז ולכפות על אנשים רבים כל כך דבר שהם לא רוצים בו, כי בסוף, רק בגלל זה לא תהיה רבנות בכלל; ואם הוא רוצה לצאת צודק בעניין צודק, חשוב ועקרוני כמו חיוב אישה בהליכי גירושין לבצע ברית מילה לבן שלה, הוא צריך להיות הגיוני, ידידותי וחכם באלף אירועי חברה עם קפה בוקר שמתקיימים לפניו ואחריו.
לדתיים חשובה הדת, כך אני מבין. לדתיים חשובה הדת כפי שהיא נתפסת בעיני הלא דתיים. המקומות הקטנים האלה הם חלון הראווה האולטימטיבי של הדת בעיני אלפים. קפה הפוך עם חלב סויה הוא כפייה מגעילה. הוא עושה שירות נורא לעניין.
הדברים האלה מכוונים בעיקר לעיניו של קורא אחד. לפני כחודשיים נכנס ללשכת הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו. איש נפלא, שיודע ומבין את כל מה שנכתב כאן למעלה ואף יישם זאת בהצלחה בעירו מודיעין. הוא גם יודע לעשות את המהפכה התפיסתית המתבקשת. אם הוא אכן מסכים איתי, שיעזוב הכל ויילך מייד לסדר חלב רגיל, 3 אחוז, בכל מקום כשר שמקיים אירועי בוקר. כל השאר יבוא כבר מאליו.