רגע לפני שזרקתי את המכתב לאשפה, קלטתי את המילים "מכתב ליאיר לפיד". הסתקרנתי וקראתי. הריהו לפניכם בצירוף תשובתי המלומדת לכותב המכתב.
מכתב ליאיר לפיד:
שמי נצר שמיר, בן 69, חקלאי מזה 30 שנה ממושב בנגב המערבי.
קודם כל אני רוצה לבקש ממך שלא תיכנע . שתהיה נאמן לדרכך. אנחנו כל הבוחרים בך עומדים מאחוריך ומקוים שלא תיכנע, גם אם זה אומר שנשב באופוזיציה (אם תעשה את זה מתוך העקרונות לשמם נבחרת, הציבור שבחר בך יעריך את זה).
ועכשיו לעניין שלשמו אני כותב לך, בשנה האחרונה הממסד החרדי החליט כי על כל פרדס מניב יש לשים משגיח כשרות אישי. אבל לא אחד אלא שלושה! בבית האריזה של המושב שלנו יושבים מאז תחילת העונה 3 משגיחים, כל אחד במכונית הממוזגת שלו... ותפקידם - לשים חותמת על הפרי הנקטף - חותמת כשרות של העדה החרדית... והמשכורת שלהם מגיעה כמובן מכיסם של החקלאים.
לצערי לא די בכך כי בחודש האחרון החליטו אותם משגיחים כי פרדס הלימונים אותו שתלתי לפני כיותר משלוש שנים, הוא כולו עורלה ופסלו לי במחי יד כ-10 טון של לימון. העניין הוא שאני מחזיק ברשותי היתר מהרבנות הראשית כי הפרי כשר. מסתבר שלחרדים זה לא מספיק. וכך בכל יום אני "זוכה" לראות אותם מגיעים אל בית האריזה שלנו יושבים ברכב כל היום, ומחכים לסיום המיון כדי להחתים את החותמת של הרבנות החרדית.
עזות המצח והחוצפה אליה הגיע הציבור הזה, בשמו של אלוהים, אותו הם מביישים (כי אתה ואני יודעים שאין להם מונופול על היהדות) עוברת כל פעם גבול חדש, ואנחנו כאן פשוט אובדי עצות. האמת, אני מיואש, כי ככל שעוברות השנים המצב רק מחמיר. ואין מי ששומע ואין מי שיכול לעצור את זה. וראש הממשלה שלי בסוף, בוחר בהם ולא בי. איך אמרת? "הכל הפוך!" זהו.
הלוואי ותקרא את המכתב הזה. בקשתי היא שמישהו יבוא לראות במו עיניו את מה שאני רואה כל יום. שמישהו ישים לזה סוף. אם לא נעצור אותם, בעוד מספר שנים, יהיו פקחים על כל שכונה, על כל קיבוץ ומושב ועל כל גן ילדים בית ספר ומועדון נוער. חייבים לעצור את ההשתלטות הזו. נמאס לי להיות פראייר! מצידי שלא ילכו לצבא. רק שילכו לעבוד- אולי יבינו מה זה להוציא לחם מהארץ. שיצאו לפרנס את משפחתם, במקום לפקח עליי, אני יודע לייצר פירות גם בלעדיהם.
בתודה ובהצלחה בדרכך, שהיא בעצם הדרך של כולנו.
נצר שמיר, מושב שדה ניצן.
מכתב לנצר שמיר:
שמי קובי אריאלי, בן 40 מהעיר ירושלים.
קראתי את מכתבך ליאיר לפיד והוא עניין אותי במיוחד, כי אני בעצמי בא מהציבור החרדי ומבין יותר מאחרים בפרטים עובדתיים המופיעים במכתבך.
ראשית, אני מבין את הזעם המוצדק שלך על כך שפסלו לך במחי יד כמות עצומה של יבול בשל ליקוי הלכתי שבעיניך הוא כלל לא רלוונטי. אם הבנתי נכון, אתה בכלל לא מתחבר להלכה ולדרישותיה, ובוודאי שלא לאיסור ערלה (למרות שאת הערלה שם למטה כן טרחת להסיר, משום מה). זה אף פעם לא נעים להפסיד יבול עצום. בעניין הזה אני לגמרי איתך.
אבל, רגע: במכתב שלך נאמר שהרבנות הראשית דווקא מתירה את היבול, אז איפה הבעיה? תמכור את היבול לכל מי שמסתפק בכשרות של הרבנות הראשית והכל יהיה בסדר. אז על מה כל הזעם?
הזעם הוא, כך אני מבין, מפני שאתה מעוניין למכור את הסחורה לחרדים, לכאלו שלא מסתפקים בכשרות של הרבנות אלא רוצים כשרות בד"ץ. לכן בדיוק הם שולחים 3 משגיחים לבית האריזה שלך, וברור שצריך לשלם למשגיחים הללו משכורת. זו העבודה שלהם. בדיוק כמו שאתה מקבל כסף על הלימונים שאתה מגדל, ובדיוק כמו שפקח משרד החקלאות שמפקח על הפרדס שלך מקבל כסף עבור עבודתו (הרבה יותר מהמשגיח, אגב).
אז למה לפתוח ג'ורה כזו על אנשים שבסך הכל עושים את העבודה שלהם? לא רוצה למכור לחרדים – אל תמכור לחרדים. אבל אתה, נצר, רוצה ליהנות מכל העולמות: גם למכור לחרדים, כי הם צרכן ממש טוב וגם לקלל אותם כי הם מעצבנים אותך בעצם נוכחותם.
אשר לעובדה כי המשגיחים יושבים ברכב כל היום – זה נשמע לי חמור מאוד! אתה חייב לדווח על כך לאלה שמעליהם ואני בטוח שזה יטופל מיידית. תאמין לי נצר, אתה לא תדווח, כי זה לא ממש מדוייק. המשגיח עושה את עבודתו. לפעמים הוא יושב באוטו, לפעמים בפרדס, לפעמים בבית האריזה. לפעמים הוא מזייף בעבודתו, כמו כולם. לפעמים הוא מדבר לא יפה. אני יודע. יש הרבה משגיחים בהמות. יש גם הרבה חרדים בהמות. אתה יודע מה? יש גם הרבה מושבניקים בנגב המערבי בהמות. קורה, מה לעשות.
אתה אדם כבן 70, איש עבודת כפיים חקלאית ועל כן אני מכבד אותך, למרות שממש בא לי לנקוט במילים קצת פחות נעימות, כי המכתב שלך כולו שקר מראשיתו ועד סופו, והוא נגוע בשנאה ובהסתה. הוא חלק מאווירה לא נעימה ששוטפת את הארץ בימים אלה ומטרידה אותי מאוד. ואתה יודע מה? יאיר לפיד ממש לא ישמח לקבל אותו. הוא שמח שהצבעת עבורו, אבל ממש לא שמח מזה שהוא הנמען האולטימטיבי למכתב כמו שלך.
ובאופן כללי – תנסה פחות לשנוא. זה לא נעים ולא סימפטי. זה חמוץ כמו לימון ערלה בהשגחת הרבנות הראשית.