התשובה היא בדרך כלל: ״כן, גאון״, אבל זה עדיין לא פוגע במעמדו הרם והנישא של האקט המדהים הזה, המתנה הנפלאה שקיבלנו ביחד עם פלאי הטכנולוגיה ותחלואיה: אין כמעט בעיה שלא נפתרת באמצעי הגאוני הזה. תכבה, תדליק וזהו.
ולמרות זאת, מבחינה תדמיתית לפחות, מעמדו של ה״תכבה תדליק״ מצוי במקום מאוד נמוך. מאוד נמוך. כשאתה אומר למישהו תכבה תדליק, זה נתפס כחצי בדיחה. נו, באמת. מה תכבה תדליק. תביא פתרון. לא שטויות.
כיוצא בזה, בזירה אחרת לגמרי, חבוי לו עוד פתרון קסמים, שגם הוא כאחיו נתפס כמפלטם של הבורים, הטכנוקרטים והנוהים אחרי הכלל כעדר. זה מתרחש בחשכת פרוזדורים, בירכתי אולמות, בפינות טרקליני מבואה ובתחנות רכבת, אל מול סרבנותן העיקשת של מכונות אוטומטיות למכירת משקאות, ממתקים וסיגריות. קורה שהמכונה נתקפת פתאום סרבנות וממאנת לקבל מטבע פלוני. מה עושה במקרה כזה ההומו ספיאנס הרווח? מנסה שוב כמובן. לא הולך. ואז? ואז הוא נוטל את המטבע ומשפשף אותו במרץ על ריבוע המתכת המשופשף כבר עד דק שסמוך לנקב, מעשה אידיוטי, אנטי רציונלי, ילדותי ומטופש, שהצידוק היחיד לביצועו היא העובדה שכולם עושים כך, אחרת המתכת לא הייתה כה משוייפת.
ומה קורה אז? פשוט מאוד: במאה אחוז מהמקרים, המכונה קולטת את המטבע ופולטת דיאט ספרייט. משהו עם חשמל סטטי, לא הבנתי בדיוק את ההסבר.
מה אתה מצפצף?
אלה הם הסודות הקטנים של החיים. צריך להיות מספיק בוגר ובשל כדי להירגע קצת ממרדנות הנעורים ולהבין שאם כולם עושים משהו לאורך זמן - ואני לא מתכוון לצפייה בתכניות טלוויזיה מסויימות - כנראה שהוא עובד. כלומר, כשאתה נער, אתה טורח לחפש מה כולם עושים ולמהר לעשות את ההיפך, כי מיהו בכלל ההמון שיגיד לי מה לעשות. כשאתה מתבגר, אתה מבין שככל הנראה ההיפך הוא הנכון. הצטרף להמון. רע לא ייצא לך מזה.
וכל כולה של הרשימה הזו לא בא אלא כדי לעודד ולדחוף ולקדם את אחת הפעולות הנתפסות כנחותות ביותר, כחוסר נימוס, כפגיעה במרקם החיים, כוולגריות, ולמעשה היא פעולה חשובה, נצרכת, נאצלת ובעיקר אפקטיבית: השימוש בצופר הרכב במקרה של פקק תנועה או עיכוב בתנועה.
"שקט!", אנחנו צועקים בזעם לעבר הנהג הצופר. "מה זה! קצת סבלנות! אתה לא רואה שהוא מתעכב?! מה אתה צופר?".
אני רואה שהוא מתעכב, יקירי, ובדיוק לשם כך אני צופר. שלא יתעכב. שיוותר על ברכת שלום. על סמול טוק. שיבין שהוא ברשות הרבים. זה נכון בסמטה שכונתית, זה נכון גם בפקק ענק באיילון. כשצופרים - זה מתחיל לזוז. נעשה רעש. זה מלחיץ. השוטרים נלחצים ומרחיבים את הנתיב. הסקרנים נלחצים ומאיצים. המסמס הפושע תוך כדי נהיגה מניח למכשיר וחוזר לנסיעה. זה מרעיש, זה נורא ישראלי, נורא לא שווייץ, זה מפריע, זה גס - אבל זה עובד. נסו ותהנו, ותגיעו בזמן לכל מקום. ואם הצופר לא עובד - נסו לכבות ולהדליק. זה תמיד עובד.