וברגע המרומם הזה השנה, נתגנבה למוחי מחשבה עצובה מאוד. כשהחזן הכריז "שמע ישראל", ומנחם בעל התקיעה כבר שלח ידו אל השופר, שאלתי את עצמי לרגע מה היה קורה אם הצום הזה היה נמשך עוד שעה.
שעה אחת. לא שעתיים, לא שבע שעות. שעה אחת בלבד. ששים דקות.
התשובה: כלום. שום דבר. זה היה נחמד ונעים וקדוש. ההפסקה היתה מתארכת בשעה, היינו מתחילים מנחה בחמש, נעילה בשש ומסתערים על הקפה בשבע ורבע בדיוק. אף אחד לא היה מת.
במקום זה, החליטו כמה לא-חכמים, כי עדיף לעשות הכל כדי לחזור לשעון החורף מוקדם יותר, לחסוך את השעה הזו בצום ולהרוויח כדלהלן:
הפגנה (קטנה מאוד, יש לציין), בתל אביב;
עוד סעיף אשמה כנגד הדתיים;
תחושת מיאוס, פחד וחנק בקרב חלקים גדולים באוכלוסיה כלפי הדתיים;
נזק גדול למשק;
חודש פחות הדבר המבורך הזה, הקרוי שעון קיץ.
למי זה היה דחוף, לעזאזל? ובכן, בואו ונעשה סדר.
סוגיית שעון הקיץ היא, כידוע, סוגיה שבין דתיים לחילונים. הדתיים בעד קיצורו, החילונים בעד הארכתו. נכון? ובכן, לא נכון. זה קשקוש גמור. אין לדתיים שום אינטרס בקיצור שעון הקיץ. זה בכלל לא על האג'נדה שלהם. נכון שישנו העניין של מועד יציאת הצום והקימה לסליחות, אבל זה שטותי, ילדותי וזניח וזה גם נוגע לעבודת האלוקים שלנו הדתיים, אז שנשקיע קצת יותר: מה קרה?
העניין הוא שאי שם, לפני שנים, מישהו מהפוליטיקאים הדתיים, שמעולם לא ניחנו בכושר הבחנה מיוחד, החליט להכליל את הסוגיה הזו ברשימת הקונפליקטים שבין דתיים לחילוניים. אחרת על מה נריב? ואיך נעשה כותרות בעיתון? ובגין מה נאיים בפרישה מהקואליציה? על כן הוחדר, בטעות, הסעיף הזה לחבילת הקונפליקטים ומאז הוא תקוע שם. כדי שהוא ייחלץ משם, יש צורך בפוליטיקאי חרדי בעל אומץ שיגיד בקול רם: שעון קיץ? זה מעניין את הסבתא שלי. תעשו מה שאתם רוצים.
יתירה מזו: גם אם דעתו האישית היא בעד קיצורו של שעון הקיץ, הוא חייב, בשם האינטרס העליון של צמצום החיכוך בין דתיים לחילוניים, לקדם אג'נדה הפוכה. וכי הוא באמת חושב כי האינטרס האישי שלו, נכון ככל שיהיה, שווה את הנזק הנורא שזיהויים של הדתיים עם העניין עושה?
אבל תהיו רגועים. פוליטיקאי כזה לא יימצא. אלי ישי, שר הפנים הנוח להשתמץ, אמנם הודיע השנה כי ניסה לקדם חוק כזה ודווקא מן הצד השני הוא נבלם. לא יודע. לא בדקתי. בכל אופן, אם כנים הדברים, שיקום ויעשה מעשה ובשנה הבאה יקדם בעצמו הצעה כזו וידאג לגול את החרפה הזו מעל מצביעיו ומעל הרעיונות שהוא מייצג, ויפה שעה אחת קודם (אופס! יצא משחק מילים).