במדינת הגמדים רעש מהומה, סער סקלי מ"האח הגדול" סירב לשיר את התקווה. ואני שואל, על מה יצא קצפכם? מה מפתיע בעובדה שהוא סרב לשיר את התקווה?! אתם בכלל רואים את התכנית?! ואם אתם רואים, האם אתם בכלל מבינים במה אתם צופים?!
סער קוהרנטי במחשבתו הפוליטית, ואין שום דבר מפתיע במעשיו. הוא אינו מקבל את מדינת ישראל כמדינה ריבונית של העם היהודי, כיוון שאינו מכיר כלל ועיקר בלאום יהודי. לשיטתו של סער, הוא מוכן להכיר בלאום ישראלי ללא היסוד היהודי של המדינה. במילים אחרות, סער סקלי איננו ציוני; למעשה, בדיוק בשל כך הוא נכנס לתכנית. זו היא נקודת המוצא של מחשבתו הפוליטית. מכאן, שהוא מסרב להכיר בכל סמל של מדינת ישראל שבו סממן יהודי: סמל המדינה, המנורה שהייתה בבית המקדש; הדגל על מגן הדוד שבו; ההמנון, אשר מדבר, בין היתר, על נפש יהודי הומייה ובאופן טבעי פונה אל האזרחים היהודים במדינה; וכיוצא באלה סמלים.
לשון אחר: סירובו של סער לשיר את ההמנון הוא פועל יוצא של מחשבתו הפוליטית הבסיסית, בדיוק כפי שטענותיו לגבי צה"ל ומעשיו הן פועל יוצא של מחשבתו הפוליטית, ואם נמשיל זאת, אזי שסירובו לשיר את ההמנון, כמו גם טענותיו לגבי צה"ל, הם רק הסימפטומים של המחלה.
על חופש הביטוי שמעתם?
כשלעצמי, מחשבתו הפוליטית של סער היא לצנינים בעיני, באשר הנני ציוני שורשי. אבל, וזה העיקר, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, שבה חופש הביטוי הוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה. ממילא אין צורך בחופש ביטוי לאדם שדעתו זהה או חופפת לשלך, כי אם לדעה אשר קוטבית ומנוגדת לשלך. ולכן, גם לדעה כמו של סער יש מקום, כל זמן שהיא איננה בבחינת ודאות קרובה לפגיעה בשלום הציבור, מה גם שבסופו של יום דעתו של סער מחזקת את הדמוקרטיה הישראלית, ואני רק יכול לשמוח שדעה זו היא בשוליים של השוליים.
והנה, סקירה קצרה של הטוקבקים והסטטוסים ברשתות החברתיות בעניינו של סער, מלמדת כי נכשלנו. הרי מה שכתבתי לעיל עומד בבסיס שיטת המשטר שלנו, ואם דעתי זו היא איננה בבחינת מובן מאליו, אשר באה לנו כאזרחים בצורה אינטואיטיבית, אזי שנכשלנו, נכשלנו בחינוך לדמוקרטיה. הדבר מצער, שכן האמירות של השנים האחרונות, לפיהן הדמוקרטיה הישראלית יושבת על כרעי תרנגולת, הומחשו בצורה מאלפת באחת. נכשלנו. ולגבי הממהרים לסקול אותו, דומני שמרביתכם צריכים לשוב אל ספסלי התיכון ואל שיעורי האזרחות שלכם.
האם זכותו של סער לא לשיר את ההמנון? כתבו לנו בטוקבקים