הפוליטקאים והעיתונאים מבקשים למצות עימם את הדין כשבכירי צה"ל וראשי הוועדה לשוויון בנטל הודיעו השבוע כי כל תופעה שכזו תטופל במלוא החומרה. "אני חושש מפגיעה פיזית בחיילים", אמר גדי אגמון מראשי אכ"א.
אמת ויציב. אין ספק שעלינו להוקיע את אותם קיצונים המשתמשים באלימות מכל סוג שהיא כלפי כל אחד ובפרט כלפי חיילים חרדים אולם לדעתי גם על הציבור הכללי ועל ראשי המפלגות החילוניות ובעיקר על קברניטי הממשלה החדשה לקחת אף הם אחריות ולבדוק כיצד הגענו למצב הזה?
אולי גם עליהם מוטלת העבודה להפיק לקחים ולהסיק מסקנות מהתהליכים של ניסיונות הכפייה וההתערבות בתוך הציבור החרדי שגרמו לאנשים מסוימים להיצמד אל הקיר ולפעול ללא כל הגיון כשבעצם הם גורמים בעקיפין לכך שהקיצונים מנצחים וקובעים את סדר היום.
חרדי עובד בהיי טק, אחר צועד עם מדי צה"ל ברחוב
זה לא סוד שבשנים האחרונות בשל תהליכים שונים בעיקר פנימיים בציבור החרדי חל שינוי מהפכני כשיותר ויותר צעירים חרדים בחרו להשתלב בשוק העבודה תוך הקפדה על המשך שמירה על החיים החרדים כמובן וחלקם אפילו להשתלב במסגרות של השירות הצבאי שהוקמו במיוחד עבור בני הישיבות ומותאמות לכללי ההלכה והמסורת.
התהליך הזה צבר תאוצה בשקט ומתחת לפני השטח הפכו "החרדים העובדים" לפרנסתם וכן החיילים החרדים לחלק בלתי נפרד מההווי החרדים כשהדבר יוצר סוג של לגיטימיזציה והסכמה שבשתיקה מלמעלה. זה לא היה נדיר לראות חייל חרדי במדי צה"ל צועד ברח' ר"ע בבני ברק ללא בושה או לחזות באברך המתגורר באלעד לומד תורה ועובד לצד זה בהיי טק לפרנסתו.
אותו תהליך של שינוי לא היה אומנם רשמי אולם בפועל הפך למציאות יום יומית בחברה החרדית כשכולם מבינים שהינו כורח המציאות. והנה, מאז הגיע יאיר לפיד למגרש הפוליטי והצבת נושא השוויון בנטל במרכז סדר היום החל בפועל תהליך הפוך של הסתגרות והקצנה כשבעקבות ההתקפות על הציבור החרדי ואורחות חייו ותחושת המצור והמחנק אליו הוא נקלע החלה אותה מגמה הפוכה לפרוח ולגדול.
בעקבות כך בחודשים האחרונים חיילים חרדים חיילים מתביישים לצאת מביתם ולשוב עם מדים או אותם אברכים חוששים לצאת וללמוד הכשרה מקצועית או להשתלב בשוק העבודה כך שהתהליך ההפוך הולך וצובר תאוצה של ממש.
תחושת הציבור שמנסים לכפות עליו אורח חיים שונה ואולי אף "לחלן" אותו בניגוד לאמונתו גרמה לתחושות קשות ולהתפרצות כנגד אותם חיילים. חבל מאוד שדווקא בגלל אותו דפוס פעולה של מפלגת "יש עתיד" הדבר קרה אך זו המציאות.
לא תמיד מה שלא הולך בכוח, הולך בסוף ביותר כוח. לפעמים צריך גם מוח ובעיקר לב, רגש, לדעת להקשיב ולהכיל תהליכים איטיים שמבשילים אט אט. לפיד הגיע מבחינתו לברך אך נמצא לבסוף מקלל. מבחינת החרדים הוא בא לקלל ונמצא מברך. מה שבטוח שהמטרה ההפוכה בדיוק הושגה.