הדבר התבטא בשיח הפנים חרדי, בכלי התקשורת המגזריים ובתחושה האישית של רבים הנמנים על אותו מיעוט כאילו כמה גופים פוליטיים גדולים וחזקים שכעת השעה משחקת להם שמו לעצמם מטרה לפגוע בכל היקר והקדוש לציבור החרדי תוך ניצול חולשתו (הפוליטית) היחסית בתקופה זו.
בימים כתיקונם לא היו זוכות הבחירות לרבנות הראשית לאותם כותרות להם זכו כעת במגזר החרדי. במשך חודשים עסקו בדיווחים, פרשנויות, ספינים וספקולציות סביב המאבק הסוער בדרך לתפקיד הנכסף.
הסיבה העיקרית לכך הייתה התחושה כי יש מי שמנסים לנצל את המצב הקיים בכדי לפגוע בציבור החרדי גם במישור הזה ולקחת לו מהידיים גם את המעט שעוד נותר לו. מרבית המפלגות החילוניות התאגדו והצהירו על תמיכתם במועמדים שאינם חרדים ובכך יצרו תחושה קשה בקרב החרדים כי יש מי שמנסה לגרום להם מפלה מכוונת, תוך ניסיון נוסף להשפיל אותם.
מלבד זאת נוצר כמובן החשש אצל גדולי התורה מפני שינויים עקרוניים בהלכה שינסו להביא עימם לתפקיד המועמדים החדשים שכאמור לא נתמכו על ידי המפלגות החרדיות. כל זה גרם לרבנים ולראשי המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה לעמוד על רגליהם האחוריות ולהתגייס במלוא הכוח והעוצמה למען בחירתם של הרבנים שאכן נבחרו אמש
בנט נכשל במבחן הראשון שלו
המאבק היה סוג של "להיות או לחדול". האם באמת אפשר להשפיל ולרמוס אותנו עד עפר ולא להשאיר בידינו מאומה, שאלו רבים בציבור החרדי, והחליטו להיאבק בכל הכוח. אמש היה הניצחון המתוק. תחושת הגאווה החרדית שבה וגרמה לרבים לזקוף גו.
מדובר במבחן המהותי הראשון מאז הבחירות האחרונות של מנהיגי הציונות הדתית ובראשם נפתלי בנט והם נכשלו בו. האם הדבר מלמד על ירידת קרנם, על תחילת מפלתם הפוליטית? לא בטוח. בציבור החרדי רבים מקווים שכן.
אך מנגד יש להדגיש כי ייתכן ומעז ייצא מתוק. רבים בציבור הכללי החילוני במדינת ישראל הביעו את תקוותם כי יחול שינוי חיובי בגוף הממסדי והארכאי הקרוי הרבנות הראשית לישראל. הם הצהירו בקול כי יש לעשות הכל על מנת ולהפוך את המוסד הזה ליותר מאיר עיניים ומסביר פנים. החשש היה כי הרבנים החרדים ישאירו את המצב כפי שהוא היום. התחושה שלי היא שלא כן הדבר. דווקא הרבנים דוד לאו ויצחק יוסף ידועים בגישתם המקרבת כל אדם ללא לבדוק בציציותיו ויעידו על כך הצהרותיהם אמש. דווקא הם לדעתי עשויים להיות גשר בין כל חלקי עם ישראל כשגם הציבור החרדי יחוש שייכות וגם הציבור הכללי ירגיש שינוי חיובי כשהמטרה הינה לקרב בין הלבבות.
הייתי אמש בחגיגת הניצחון בביתו של הרב הראשי האשכנזי החדש דוד לאו. ראיתי שם רבים מאוהדיו חלקם בעלי כיפות שחורות, חלקם בעלי כיפות סרוגות ורבים אף ללא כיפות. כולם שמחו יחד ללא מחיצות והבדלים. אני בטוח שאפשר להעתיק את המודל לכלל עם ישראל ולהוכיח כי אפשר גם אחרת.