לאיש אין ספק כי מלבד הפעולה הדתית, התפילה וההשתחוות אותה ביקש משה פייגלין לקיים, התכוון מועמד הליכוד לכנסת לשדר באותו מעשה שנוי במחלוקת גם היבט פוליטי בבחינת "מעשה בעל הבית". הר הבית שלנו ואני אעלה לשם מתי שאבחר, אומר פייגלין ברמז עבה למדי.
השאלה שעומדת על הפרק הינה אחריותו של פייגלין לתוצאות ולהשלכות הישירות והעקיפות של אותו מעשה והאם הוא לוקח בחשבון את כל ההיבטים המדיניים והפוליטיים של אותה פעולה בשעה שהוא עולה להר הבית.
על פייגלין לזכור שהוא כבר לא מועמד אלמוני בתנועת "זו ארצנו", כיום הוא מועמד הניצב במקום ריאלי במפלגת "הליכוד ביתנו" - מפלגה מרכזית בישראל, מפלגת השלטון.
המעמד הציבורי שלו אחר לגמרי וכתוצאה מכך גם השפעת הפעולה הפרובקטיבית הזאת. הרי בעצם עלייתו להר הבית משדר פייגלין התרסה והתגרות מיותרת הן בחלק מהאזרחים של מדינת ישראל והן במדינות השכנות לנו, להם אין כל ספק כי מדובר בפרובוקציה לשמה וכך הם מפרשים זאת.
זכור את דבריו של הרב אלישיב
מלבד זאת ראוי להזכיר למשה פייגלין כי הר הבית הינו מקום קדוש שנאסר על פי ההלכה ליהודי לעלות אליו וכי העולה עובר באיסור חמור ביותר. והשאלה נשאלת, הרי אם יש במקום קדושה, אז אסור לעלות לשם - ואם אין בו קדושה, בשביל מה לעלות? (אם לא למטרת התרסה).
טוב להזכיר בהזדמנות זו את דבריו של הרב אלישיב זצ"ל מנהיג הציבור החרדי שהסתלק לבית עולמו בשנה האחרונה שאמר באחד מפגישותיו לנשיא המדינה שמעון פרס כי ההלכה אוסרת לעלות להר הבית וליהודים אסור לעלות אליו. והוסיף הרב אלישיב כי מלבד האיסור ההלכתי של מקום קדוש שאסור להתקרב אליו, הרי שהעולה לשם מתגרה באומות העולם ועלול להביא חלילה לשפיכות דמים וזו ממש "עבירה שגוררת עבירה".
לכן טוב יעשה משה פייגלין אם יואיל בטובו לקחת את דבריו של הרב לתשומת לבו ויקבל על עצמו שלא לעלות יותר להר הבית או שלכל הפחות לא יכסה בכסות דתית את רצונו לצבור הון פוליטי וליצור רעש מיותר ומסוכן.