כאיש תקשורת, ביקרתי בשבוע שעבר במאהל הפראיירים בת"א. שוחחתי עם ראשי המאבק, התרשמתי מרצינות כוונותיהם ומהרצון העז שלהם לגרום לשינוי בחברה הישראלית, להפוך אותה לחברה צודקת יותר. מנהיגי המחאה, בהם עידן מילר ובועז נול ששהו במקום, הבטיחו כי אין המטרה כלל להסית כנגד המגזר החרדי, וכי מה שעומד לנגד עיניהם זו השאיפה לשוויון בנטל וגיוס לכולם.
הם אמרו שאינם מתמקדים בציבור כזה או אחר, אלא פונים בקריאה לכלל, גם חילונים תלאביבים משתמטים, גם חרדים משתמטים וגם ערבים משתמטים. על כולם להתגייס לשירות צבאי או אזרחי. יתרה מזאת, הם הציגו רשימה ארוכה של אנשים וארגונים דתיים, המייצגים גופים התומכים ביוזמה שלהם ומתכננים אף הם להשתתף במפגן המחאה.
אמש, עם צאת השבת, שמתי את פעמיי אל רחבת מוזיאון ת"א. אמנם לדעתי לא גדשו את הרחבה עשרות האלפים עליהם דיווחה התקשורת (מתוך אינטרס ברור), אולם האלפים שכן היו שם הפתיעו אותי. לא הופתעתי משום שחשבתי שאין מספיק אנשים הקוראים לשוויון בנטל; הופתעתי בעיקר מעוצמת השנאה והאיבה כלפי המגזר אליו אני שייך.
בניגוד להבטחות המוקדמות, בין הקהל לא היה ניתן למצוא ולו חובש כיפה אחד. עמדתי שם בבדידות מזהרת, מושך את תשומת לב ההמון שלא ידע אם באתי לתמוך או כדי להתריס. ברור שהמארגנים לא ידעו אפילו לכוון את מועד העצרת לשעת יציאת השבת, מה גם שמדובר היה בערב צום י"ז בתמוז, זמן לא מתאים ליהודי דתי לכל הדעות למחאת קיץ דביקה ולחה.
אך מה שיותר הפריע לי היא העובדה כי, בניגוד להבטחות המוקדמות על מסרים של אחדות ושותפות תוך נשיאה שווה באחריות, מה שאני שמעתי מרוב הנואמים מעל הבמה היו משפטי זעם וכעס תוך התרסה בוטה כנגד הציבור החרדי, בני הישיבות ועולם התורה אליו אני שייך. היו רגעים רבים במהלך העצרת בהם חשתי אי נעימות, וזאת בלשון המעטה. המילה "חרדים" נשמעה מעל הדוכן שוב ושוב, בהקשר שלילי כמובן, תוך מחיאות כפיים ומשפטי עידוד של ההמונים, או לחילופין שריקות בוז רמות. לא שמעתי אף נואם שמדבר על ההשתמטות הגוברת של בני הנוער החילוני, לא שמעתי אף נואם שדיבר על אי הנשיאה בנטל של המיעוט הערבי.
מצער להיווכח כי כל האנרגיות הרבות שאפיינו בשנה שעברה את אנשי המחאה החברתית ומאות האלפים שצעדו בעקבותיהם, בחרו בקיץ הזה מספר עסקנים לתעל כלפי תיעוב ושטמה למגזר שלם, לדחוק אותו לשולי החברה הישראלית ובכך למנף אולי את דרכם הפוליטית להמשך הדרך. חבל מאוד שעל גבי גל השנאה נגד הציבור החרדי, בוחרים אותם אנשים לרכב בדרך למעלה. מצער עוד יותר שאלפים בוחרים לתמוך בהם.