בעת שעשרות אלפי מתפללים גדשו אמש עם צאת השבת את רחבת הכותל המערבי ובתי הכנסת וציינו באמירת קינות את חורבן בית המקדש, צייץ העיתונאי ניר גונטז׳ תיעוד המלמד על המתרחש במדינת תל אביב: ״ערב ט באב, תל אביב; בניגוד לשנים קודמות, המון בתי עסק פתוחים. בעבר פתיחה הערב נחשבה לחתרנית, ורק בעלי ברים בודדים הלכו על זה. בצומת הרחובות אלנבי/ רוטשילד העסקים ממש כרגיל. אפילו מקדונלדס, שקורצת עם סניפים כשרים לקהל הדתי, פתחה את הסניף, והתנועה בו, כמו במקומות האחרים, ערה מאוד״.

גולשים רבים אחרים פרסמו לאורך הערב תמונות של העיר ללא הפסקה, שגם אמש לא יצאה להפסקה והיא כנראה זאת שתגרום לחורבן בית המקדש השלישי. נדמה כי בעוד הפוליטיקאים וראשי המפלגות לצד פעילים חברתיים מציירים מצג שווא של כפיה דתית ו״הדתה״ הרי שבפועל מתרחש תהליך הפוך לחלוטין וכי הסטטוס קוו מופר דווקא לרעתם של שומרי המסורת וממשיכי המורשת היהודית.

האם לפני 50 שנה היו מעיזים לפתוח מרכולים וחנויות ברחובות תל אביב בעיצומו של יום האבל הלאומי? עזבו 50. האם לפני 20 שנה היו עושים זאת? כשרק התחילה התופעה לפני כמה שנים עוד נשמעו קולות צעקה וזעזוע, עכשיו גם זה לא.

וככה בדיוק נראה הכרסום האיטי בסטטוס קוו. בשנת 2019 בלב העיר העברית הראשונה, אינם זוכרים את עברם ומבקשים להשכיח את ההיסטוריה היהודית כאשר לפני 1951 שנה נחרב הבית והעם היהודי גלה מארצו לאחר רציחות ותלאות מרובות.

הצביעות היא כפולה ומכופלת. בעוד שהציבור החילוני מרחיק מעצמו כל זיק של יהדות וקשר למורשת ולעבר שלו, הרי שאותם פוליטיקאים באים בטענות אל המגזר החרדי שאינו מכבד את הערכים וציון ימי הזיכרון של הציבור הכללי.

הרי אם חלילה היה מתפרסם תיעוד של חנויות פתוחות בבני ברק בליל יום הזיכרון לחללי צה״ל הייתה קמה כאן קול זעקה על החרדים הבזים לאורח חייהם של הרוב הישראלי. אם היו נתפסים צעירים חרדים חוגגים בשעת הצפירה היו דורשים מכל הרבנים וחברי הכנסת החרדים לגנות אותם ולהביע זעזוע.

אז מדוע כשהמצב הוא הפוך ובתל אביב בזים ומזלזלים בצום ובתענית עליהם שומר עם ישראל אלפי שנים כולם שומרים על שקט מופתי? הצביעות הזו מקוממת ומרגיזה. דין אחד לבני ברק ולשדרות רוטשילד ודין אחד למאה שערים ולאבן גבירול. 

אתם מבקשים שנכבד אתכם, תכבדו גם אתם אותנו או בעצם תכבדו את עצמכם, את העבר וההיסטוריה שלכם.  אל תבכו על הדתה וכפייה דתית כאשר בשטח מתחוללת כפייה חילונית והחלנה מובהקת.  אין לכם את הזכות להתערב לנו בבני ברק כשאתם בתל אביב שוברים את הכללים. 

עם ללא עבר - הוא גם ללא עתיד או בלשונו של יגאל אלון: ״עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".