אם החופש הגדול הפך למעמסה בשבילכם, כנראה שמשהו בהתנהלות שלכם כהורים לא נכונה. אילן רבינוביץ', פסיכיאטר מומחה ופסיכותרפיסט, מנסה להרגיע ומסביר על הורות במאה העשרים: "החברה הפכה להיות מאוד רצינית, מאוד הישגית ומאוד פרפקציוניסטית, וגם תחום ההורות הפך בישראל למקצוע. אני נתקל בהורים לילדים רכים בשנים שרצים איתם לחוגים כמו ריקוד, שחייה צורנית, לימוד שפה נוספת כבר בגיל שלוש ומשחקי קופסה. הילד חוזר מהגן או מבית הספר וצריך כל הזמן להפעיל אותו - לקחת אותו לג'ימבורי, לקחת אותו לפינות יצירה, לקחת אותו לחוג, ליצור לו כל הזמן גירוי וריגוש, ואז בחופש הגדול כולם גמורים.
"בדור שלי ההורים מאוד נהנו מהילדים בחופש והיום אני שומע הורים שנאנחים וסופרים את הזמן לאחור שכשאני שואל אותם 'מה המצב?'. הורים שאומרים לי: 'אתה לא יודע מה אני עובר. החום הזה והריצות ואין דבר שלא עשינו - הופעות ועניינים וקניונים ומועדוניות וקייטנות ונסיעה לחופשה ויצירה'. כל יום הם צריכים להמציא את הגלגל מחדש ואנחנו, אנשי המקצוע, אומרים לכם פשוט רגע. צריך לעשות סדר בכל הבלגן הזה.
"פעם ההורים מאוד נלחצו כשפרויד אמר שהילד הוא תוצר של הגנים וגם של הסביבה בשנים המוקדמות. פתאום הבנו כמה אחריות גדולה יש להורים בעיצוב האישיות של הילד כאדם בוגר וזה הפעיל עלינו המון לחץ, אבל אנחנו ההורים צריכים להיות מספיק טובים - לא מושלמים, כי אין כזה דבר. היום הטרנד הוא לנסות להיות ההורה המושלם וכאן אתם מרגילים את הילד לקבל כל הזמן חיזוקים וריגושים אינסופיים, ושנייה אחת אין מנוחה. צריך לתת את החיזוקים במקום ובזמן הנכון, בשפה המקצועית זה נקרא מירורינג. כשלא נותנים לילד מחמאות, הוא גדל להיות מבוגר חסר ביטחון עצמי, אבל גם אם כל הזמן נותנים לו מחמאות ומשבחים אותו, הוא גדל להיות מבוגר חסר ביטחון עצמי, כי הוא רגיל תמיד שהוא מספר אחת וזה לא המצב בחיים. בבית הספר הוא לא הכי יפה או הכי מוצלח ואז כל ביקורת או כישלון שוברים אותו.
"בנוסף, הילד נולד ללא יכולת הרגעה ולכן ההורים צריכים להיות סמכותיים ולהציב גבולות שיספקו הרגעה במקום ובזמן הנכונים, וכך להקנות לו את כישורי ההרגעה שישמשו אותו בשלבים מאוחרים יותר. למשל, אם הוא לא יצליח בבחינה בתיכון הוא יבוא הביתה מאוכזב, ינוח ויתחיל להתכונן למועד הבא. חשוב שהילד ילמד שגם אנחנו ההורים לא מושלמים וגם לנו יש את החסרונות שלנו. יש שלב שהילד מבין שאבא שלו לא מושלם, וגם זה חשוב. הדבר השלישי החשוב הוא לעשות דברים ביחד - לשחק כדורגל או לעשות ביחד קניות או לעשות פעילות יצירה ולהשקיע בזמן איכות, אבל גם כאן לא כדאי להגזים.
"לגדל ילדים זה מאוד קשה לא משנה מאיפה אתם, מה המצב הסוציו-אקונומי שלכם ואיפה למדתם. הורות זה המקצוע הכי קשה בעולם כי זה כמו להיות לוליין בקרקס וללכת על חבל דק. יתרה מזאת, עם כל ילד צריך להתנהג אחרת. מה שאני מנסה לומר לכם, ההורים, זה תרגיעו! בהצלחה והרבה חופשות נעימות".