היי אורית,

אני גבר מזרחי, והבוקר הורדתי לאשתי כאפה - ככה בקטנה, לא רציני. שמעתי שח"כ ניסים זאב מש"ס אמר שצריך להתחשב במסורת המזרחית ולא לעשות סיפור מכל סטירה, במיוחד אם הבעל נמצא במצוקה כי הוא מובטל. רציתי לשאול: אני לא מובטל, אבל כשהתעוררתי נזכרתי שיום ראשון היום, והתעצבנתי על אשתי - האם גם זה נחשב לסטירה מתוך מצוקה? כמו כן, סבתי מצד אמי נולדה בטרנסילבניה והמאכל האהוב עליי הוא ממליגה: האם אני מזרחי מספיק כדי לכפכף?
תודה,
גבר (מזרחי) שמוריד סטירות (ככה בקטנה)

* * *

אישה מוכה (צילום הדמיה) (צילום: עודד קרני, אתר קשת)
אלימות כערך תרבותי, איזה יופי | צילום: עודד קרני, אתר קשת

מודה ומתוודה: הקשר היחיד שלי למסורת המזרחית מסתכם באכילת סביח. עם גברים מזרחים, לעומת זאת, יש לי קצת ניסיון; בתקופת רווקותי יצא לי להכיר כמה. יש לציין שאף אחד מהם לא היה אלים כלפיי, אם כי זכור לי ניסיון רצח באמצעות מטבוחה חריפה אש.

במיוחד אני זוכרת את הרומן שלי עם ר', שהיה ססגוני ולא צפוי בעיקר בזכות אמא שלו; גברת עדינה ומסבירת פנים כפלפל צ'ומה בקערית מרק עוף. ר' ואביו חובבי הסחוג היו מקסימים ונעימים להפליא, אבל אמו נהגה לסנוט בי שאני "לבנה כמו ביצה", ואף לצעוק על בעלה ללא הרף ש"אל תדרוך פה, ציון, רק עכשיו שטפתי".

האמירה של ח"כ ניסים זאב מש"ס שצריך להתחשב במסורת המזרחית בשיפוט גברים מכים – מעלה בי הרהורים נוגים באשר לר' ומשפחתו. אם כבר מישהו שם נהג לכפכף את בני הבית להנאתו – הייתי מהמרת על האמא.

* * *

אין לי מושג מה הם יחסי הכוחות בביתו של ח"כ ניסים זאב, אבל על האג'נדה הבלתי נסבלת שלו קשה לשתוק. "החקיקה כיום נוקשה ופוגעת במיוחד במשפחות מזרחיות, לא על כל סטירה צריך לשלוח למאסר", הכריז זאב. "בני עדות המזרח אינם בקיאים במשמעות של פעולות שנראות להם מקובלות על פי אמות המידה הנהוגות בקרב השכבות האתניות הללו".

כמו בהרבה מקרים של התבטאויות מפותלות ואומללות של נבחרי ציבור, גם הפעם ההסבר שסיפק ח"כ זאב לדבריו, רק החמיר את המצב; "הכוונה לא הייתה לדקירות סכין ולאלימות קשה", נמסר מלשכתו, "אלא למשל לסטירה או לגילוי אלימות חד פעמי שנובע מתוך מצוקה כאשר ראש המשפחה מובטל". אאוץ'.
עוד הובהר שם ש"הכוונה הייתה למסורת שבה לבעל יש מעמד בכיר במשפחה, יש לו כבוד ונותנים לו הערכה והערצה. כיום יש פגיעה בתרבות הזאת, ברגע שמתחילים לדחוף לאישה רעיונות לראש, וזה גורם למתח במשפחה".

עכשיו תגידו לי מה יותר גרוע: העובדה שנבחר ציבור מצייר את הגבר המזרחי כבעל-בית אלים, או עצם הלגיטימציה שהוא נותן לאלימות במשפחה. אבוי לגבר שקיבל כעת מוטיבציה לסטור לאישתו; אבוי לאישה שתוריד את הראש למשמע הדברים.

אגב, ח"כ זאב לא רק עושה כאן עוול למזרחים; הוא גם מרפד את האשכנזים בצמר גפן מתוק ולא מציאותי. אצל יוצאי אירופה אין אלימות, סליחה? אם הסבא של הסבתא שלכם נולד בפולניה – זה אומר שאתם מוגנים?

אלימות חוצה מגזרים ועדות; היא תוצאה של אופי דפוק וחינוך קלוקל, לא של שום דבר אחר. אבל הנה, נציג המזרחים בכנסת - לא מהסס לשייך אלימות לתרבות המזרחית, ובמפלגתו אפילו לא טורחים לגנות את הדברים. מעניין מה יש לאמנון לוי להגיד על זה.

* * *

ההתבטאות של ח"כ זאב חמורה וגזענית, אבל אגיד לכם מה חמור וגזעני הרבה יותר; שאנחנו בכלל לא מתרגשים מזה. למעט ידיעה קטנה בעיתון וכמה שיתופים בפייסבוק, דבריו של הח"כ לא באמת מזיזים למישהו.

רק תארו לעצמכם מה היה קורה פה לו חבר כנסת מ"יש עתיד", למשל, היה מעז להתבטא כך. עזבו את זה שבפייסבוק כבר היו תולים אותו הפוך עם ממים בלי סוף; הרי היינו תובעים את פיטוריו, מחסלים את הקריירה הפוליטית שלו חיסול ממוקד, דורשים התנצלות כאן ועכשיו. נבחר ציבור שטוען שאלימות במשפחה היא ערך תרבותי שעובר מדור לדור – איפה נשמע כדבר הזה?!

אבל הש"סניקים האלה, נו, שטויות. משום מה, אנחנו מתייחסים אליהם בסלחנות. משום מה, אנחנו כבר לא מופתעים משום דבר, לא מצפים מהם לכלום. לגיטימי בעינינו שחבר כנסת מזרחי יגיד שאלימות אצל מזרחים זה מקובל. וזה מה שעצוב.

>> היי אורית: לכל המדורים